היא עומדת במרכז החדר, עירומה מלבד לכיסוי עיניים, שקטה ויפה כמו ונוס על המים.
ידיה כפותות מעל ראשה, אוחזות בקשירה, רגליה פסוקות מעט וראשה מוטה קדימה.
ישבנה כבר אדום בוהק ורגיש למגע מטיפולו המסור של אדונה בטרם הקשירה והכוס שלה נוזל בחוטים דקיקים מבין רגליה.
היא לא יודעת כמה זמן עבר כבר. אדונה השאיר אותה להמתין לו ועברו כמה טראקים בפלייליסט.
כשאדונה חוזר הוא לא לבד.
היא מנסה לזהות דרך קול הצעדים בכמה מדובר, או לפחות במה מדובר, גבר או אישה?
'שבו' הוא מצווה ושני קולות עונים בהרמוניה 'כן אדוני'
היא מחייכת לעצמה. הוא הביא אותן לפגוש אותה.
'על מה את מחייכת גורה?' הוא פונה אליה.
'אני שמחה על הכבוד, אדוני' היא אומרת.
אדונה ניגש אליה ומלטף את ראשה. הסטירה לא מאחרת לבוא והיא מחייכת שוב. 'תודה אדוני' היא אומרת וכפרס על צייתנותה היא מקבלת יריקה בריח מנטה. 'תודה אדוני' היא מודה שוב ומצליחה לשמוע את שתי הזונות לרגליו עוצרות נשימתן.
'אתן מוכנות לראות מה זאת כלבה מנוצלת אמיתית?' אדונה שואל ללא הצורך בתשובה. והיא יכולה להרגיש את הזונות הקטנות הטריות האלה, מהנהנות בראשן.
שתי סטירות נשמעו והיא כמעט החלה לכשכש בזנב מהשעשוע. 'לא שמעתי אתכן' האדון אמר בקול מעט יותר רציני. 'כן אדוני. סליחה אדוני.' הן דקלמו, כמו קוראות מתסריט. הן בוסריות. זה עוד לא בא להן טבעי, הצייתנות. עוד אין בהן את ההכרה שהן אסופות חורים מטונפות ומנוצלות. שהן זונות שלו ולרשותו. אולי אחרי היום..?
הוא סוטר שוב לפניהן של השתיים, הן מודות לו במקהלה והוא מתפנה אליה.
הוא מושך אותה אליו מהפטמות. היא נאנקת ומחייכת.
'את רטובה כלבה?' הוא שואל ומלטף את הכוס שלה קלות מבחוץ. 'כן אדוני' היא עונה. מגע ידו ולו העדין ביותר שולח בה זרמים. 'יופי. זונה מטונפת שלי' הוא אומר ותופס אותה בחוזקה בדגדגן. היא נאנקת שוב ושומעת איך השתיים נדרכות.
'תסתובבי כלבה.' אדונה מצווה והיא מיד מסתובבת. הוא אוחז בישבנה בחוזקה. ארבעה ספאנקים מלווים בתודות שלה גורמים לשתיים לנוע באי נוחות. היא יכלה להריח את הפוותים שלהן נרטבים מצייתנותה. את ההתרגשות והמתח באוויר סביבן.
אדונה מוציא כבל מחשב. אחת מהשתיים מחניקה השתנקות מבוהלת. הגורה מתמתחת ומפסקת את רגליה מעט יותר.
'תספרי גורה' אדונה מצווה והיא נושמת עמוק.
'אחת, תודה אדוני' עם ההצלה הראשונה שנוחתת.
ומספר ותודה עם כל הצלפה.
בהצלפה ה20 כשקולה מתחיל להיסדק קלות, הוא מלטף את ישבנה הבוער. 'גורה טובה. תפסקי עוד ותתחילי לספור מהתחלה.' הוא אומר והיא מתמקמת כפי שציווה.
הצלפה הראשונה נוחתת לה באופן מדוייק על הדגדגן.
'אחד. תודה אדוני' היא נאנקת ואך בקושי מצליחה לנשום דרך ההפתעה והכאב. את שמונה ההצלפות הבאות היא סופרת אך בקושי. אף פעם לא ידעה להתמודד טוב במיוחד עם כאב חד בכוס.
בהצלפה העשירית היא סופרת ושוכחת להודות לאדונה.
'מה זה, כלבה! אני מביא אותן לראות מה זה כלבה מובחרת ואת מביכה אותי? לא אומרת תודה? עוד חמש. ותספרי בקול הפעם.' הוא אומר והיא מסמיקה משילוב של אשמה ומבוכה. 'סליחה אדוני. תודה על ההזדמנות השנייה אדוני' היא אומרת ומטיבה את פיסוקה.
'אחת. תודה אדוני!' היא קוראת הכי בקול שהיא מצליחה.
'יופי. תמשיכי גורה' הוא אומר בטון שליו.
ההצלפה הבאה נוחתת במדויק על הדגדגן שלה שוב.
'שתיים, תודה אדוני' היא קוראת ואז נושמת עמוק.
'שלוש! תודה אדוני' היא מרימה את קולה. צועקת את הצריבה.
'רואות?' אדונה שואל את הזונות ומנחית עוד הצלפה. היא מאבדת נשימה לרגע אך מיד חוזרת לעצמה 'ארבע. תודה אדוני' היא כמעט צועקת ואז נושכת את שפתה התחתונה.
ההצלפה האחרונה שולחת אותה למחוז של כאב שהיא מתחילה לראות את המסגרת האדומה מטשטשת את שולי ראייתה.
'חמש. תודה אדוני' היא צועקת וברכיה נמסות תחתיה.
אדונה אוחז בה ומלטף את ישבנה ואת הכוס הפועם שלה.
'כל הכבוד, גורה טובה' הוא אומר ומחבק אותה אליו ביד אחת. בידו השנייה מנתק את הקשירה מהוו שבתקרה.
'תודה אדוני' היא לוחשת לתוך צווארו. רגליה עוד רועדות אך היא יציבה. אדונה מחווה במבטו והיא צונחת מייד אל ברכיה ותוקעת את אפה במפשעתו. 'גורה טובה' הוא אומר והיא מרימה אליו חיוך. הוא מצמצם אליה מבט.
ברור לה מה עליה לעשות. היא מסירה את מכנסיו ותחתוניו ומחזירה את אפה למקומו. השתיים נדהמות מעט. ומתחרמנות הרבה. היא מרחרחת בעצילתיים אך נזכרת במהרה לשם מה היא שם. היא שולחת לשון חצופה ונחושה ומלקקת את מפשעתו מהרקטום עד הכיפה. היא יכלה להריח את מיצי הכוס של השתיים. היא הצליחה לגרום להן לרצות גם. נסיכה על ארבע.
האדון יישר את קצה הזין שלו לכיוונה והיא אספה את כולו לפיה, מנסה להגיע לגרון לבד ונאבקת. האדון ירה מבט מחייך אל שתי הזונות ואחז בעורפה, דוחף את הזין שלו לעומק גרונה. היא נרעדת ונשנקת, רוטטת על הזין שלו וכמעט מקיאה אבל הוא משחרר אותה. 'גורה טובה' הוא קורא לה כשהיא מחזירה נשימה. והיא ממהרת להחזיר את הזין שלו לגרונה. אחרי פעמיים נוספות האדון קורא לשתיים. הוא ניגש לכורסא, התיישב ונשען אחורה בנוחות.
הגורה מיהרה על ארבע ושלחה את לשונה לישבנו. השתיים חיכו לפקודה, מעט מהססות. הוא קרא להן ומיקם אותן משני צדדיו, ראשים ליד הזין שלו וישבנים בידיו.
היא לא שמה לב מתי ולמי מהן הוא זיין את הגרון אך קולות החרחור ממעל לראשה - לא היה בם מקום לטעות.
'מוכנה גורה?' אדונה ספק שאל ספק הצהיר..
הזונה שמעליה הקיאה. על הזין של אדונה. על עצמה. ועל הגורה.