לפני שנתיים. 26 ביולי 2022 בשעה 23:09
הכלבים כולם ישנים, כל אחד בזווית מצחיקה אחרת.
אני מקולחת ובמיטה ולא נרדמת.
מחר מדגדג לי בעצמות.
חושבת איך מעבירה את סרגל המתכת בשיקוף,
הישבן שלי מעקצץ מרוב צורך להשתמש בו.
האימפקט שלו יהיה מעניין.
רוחב של אינטש, אורך של כמעט חצי מטר.
מתכת דקה ומעט גמישה עם קצוות מודגשים.
בתוך ידו של אדוני, רק המחשבה כבר מרטיבה אותי מפלים.
כמו הזונה המטונפת שהיא אני, אדוני.
בעוד כמה שעות אהיה לרגליך, כל כולי כלבה ולשון.
אהיה אף מרחרח, גרון (שמנסה להיות) עמוק ותחת להכאיב לו ולחדור אליו.
אהיה אסופת חורים, סמרטוט רצפה, זונה מטונפת, כלבה טובה.
כמה טוב לחזור להיות גורה.
תודה על המקום והזכות