לפני שנתיים. 14 בספטמבר 2022 בשעה 7:31
בלי אוויר.
מאתמול אני נושמת ונושמת ולא מחמצנת את המח.
הריאות לא נפתחות.
כמו לשתות שלוק של אקסל כשהגרון יבש - לא מרווה. רק מצמיא יותר.
לילה קשה לפניי. קשה ממש.
איך מסכמים כזו תקופה? איך מסכמים כל כך הרבה זמן?
איך אני פוגעת כמה שפחות?
איך לא למחוק באבחה 8 וחצי שנים? איך לתת לזה את המקום והמשקל המגיע?
למרות הכל יש בי אהבה אליו. הוא החבר הכי טוב שלי. או היה. הוא בטח כבר לא ירצה להיות.
אני מרגישה שאני מאבדת חתיכה ממני.
אבל זו הייתה החתיכה הלא נכונה בשבילי.
ואני לא החתיכה הנכונה בפאזל שלו.
אני לא נכונה בעבורו.
אוף.
תמנעו מתגובות בבקשה.
רק מניחה את זה כאן כדי לפרוק.