לפני שנה. 1 במרץ 2023 בשעה 7:37
הכאב, העלבון, המרמור, האגו
הם לא מרשים ללב
להתרכך ולנזול
אגלים אגלים דרך סדקיו.
אני גורה - לא טיפשה
אבל הלב... הלב הוא
פתי מאמין לכל דבר
אז המח חייב
להיות המבוגר האחראי.
הוא מרשה לרעל לפעפע מבפנים
רק כך הוא מצליח
לשמור על האידיוט
לשים סביב האפס הנוזל
סכרים וחומות.
וכמו שהמח לא מרשה ללב
להיפתח שוב ולהפגע
גם אני לא מרשה לי
לתת לזה מקום.
לפעמים
כשממש רע לי
אני מסתכלת על השם שלך על המסך
וממש מתחשק לי לכתוב לך
אבל אני מתגברת על זה
זה פשוט לא שווה את הכאב.