כשאני עוצמת עיניים בפעם ה15 להערב ומנסה לישון, זה עובד נהדר עד השנייה שהחיוך שלך עולה לי מול העיניים.
תסמיני הגמילה ממך קשים לי ומשאירים ממני שבר כלי.
אני אכולת געגועים.
אבל עומדת בכח למול הכאב ולא נכנעת לו.
אני מנגבת דמעות ומקנחת את האף ונאחזת בשבע המטריושקות כאילו הן גלגל הצלה.
אני מתהפכת במיטה מצד לצד ומחפשת את הידיים הגדולות שלך. שיעטפו אותי.
נזכרת בפעם ההיא שהרשית לי להתחכך בך קצת וזה נגמר בשתי גמירות שלי ואחת שלך.. ובכלל רצית לישון.
אני רוצה לטבוע בפרווה שלך.. להניח את הראש על החזה שלך ושתחבק חזק.
אני רוצה להיצמד לך לרגל עם כל הגוף ולשים את האף בקפל בין הירך לביצים כי שם זה בית.
#חתיכה פרטית ומצונזרת#
אני שבורה, אדוני. מרוסקת.
המסע שלנו לא נגמר הוא נגדע.
והלוואי שהייתי מסוגלת. אני באמת מצטערת שאני לא.
כי בלעדיך, אדוני
הכל כואב מדיי ואין רגע של שקט בראש.
במקלחת הבוקר, אוננתי.
התחננתי אליך בתוך הראש שלי שתרשה לי לגמור, וכמעט ויתרתי ואז שמעתי את הקול שלך בראש שלי - תגמרי גורה
וגמרתי.
תודה אדוני.