היום התחיל נורא.
הפגישה עם השמש הייתה קשה ומתישה, הגעתי למשרד לתקלה במערכת שנמשכה כמעט 3 שעות ומשם להגעה ליעדים היומיים בהרבה מאמץ והרבה סבלנות.
באיזשהו שלב קיבלתי משכורת מה שהרים את היום הזה קצת למעלה.
ואז נזכרתי שהמאזוכיסט החביב שתפס את התקן בדרך והיום השתפר פלאים.
שיחה קצרה בטלפון עם דובתי (על משקל זוגתי) חייכה אותי ומשם הדרך לערב מוצלח הייתה קצרה.
אין לי כח לפרט יותר מדיי,
הצלפתי בו בכאבל ובגומייה, בקיין במבוק ובסיד שוט הגומי. (התחלתי גם עם פדאל אבל עצרתי כי בלילה כשצריך לשמור על שקט יחסי זה פחות זורם)
הוא צרח באיזשהו שלב, זה היה קסום ומתוק להחריד.
אחרי כל זה שפכתי עליו קצת שעווה. זה יפהפה.
הוא הפסיק לנשום לכמה רגעים ואז נכנס לספייס נפלא.
הוא נרדם לרגליי וניצלתי את השינה שלו לכתוב את שורות אלה.
כשיתעורר אולי אטפל בו שוב, רק לחזק סימנים.
שמחר כשיישב, יחשוב עליי.
