לפני שנה. 17 ביולי 2023 בשעה 9:19
אני כותבת, מתחרטת ומוחקת וחוזר חלילה.
פעם, פעמיים, שלוש...
בוחנת עובדות ומחשבות למול המציאות האובייקטיבית והתוצאות לא תמיד נעימות.
מהר מדיי, סופי מדיי, חד מדיי, גדול מדיי.
דיכוטומית מטומטמת עם לב שותת דם וסיבולת של טישו.
כאב עמום מתחת לסטרנום, פולסים קטנים וכמעט לא מורגשים.
כמו כשמעבירים את הנשימה לידני.
השמש אומרת שזה ריק, חלל, וואקום כזה, שעד עכשיו היה מלא ועכשיו כשהוא ריק מרגישים הכל.
אני שונאת כשהיא צודקת.
אני לא אוהבת להסכים איתה.
ומצד שני הכל בסדר אבל כלום לא טעים.
