דמיינו יציאה בשבילכם, בעבורכם, כדי להשתחרר מעול השבוע.
יציאה מבלי להתחשב בלוחות הזמנים של אחרים, בטעמם האישי של אנשים, בדעתם הלא מאוד רצויה לרוב.
התלבשתי בשבילי והתאפרתי בשבילי.
לא לבשתי תחתונים מתחת לשמלה, בשבילי.
שתיתי צ'ייסר אחד ובקבוק מים אחד, כי לא התחשק לי יותר מזה.
רקדתי בפינה החביבה עליי מול המאוורר במשך 3 שעות.
איזה אדיוט תפס לי את המרפק וקיבל צעקה, כמובן שהוא ברח מבואס.
אידיוט אחר ניצל את זה שאני רוקדת בעיניים עצומות ורקד במרחק לא נעים ממני, כשפתחתי עיניים הוא סירב לקבל לא עד שנבחתי עליו שזו כבר הטרדה והחוותי 'לך מפה' במילים ובידיים ורק אז הוא הלך מבוייש כי חברים שלו ראו ושמעו.
היה אחד שהצחיק אותי ממש, הוא רקד במרחק מטר ממני במשך כל הזמן שהייתי במועדון וניסה לתפוס את תשומת הלב שלי, חיכה שיהיה קשר עין בשביל לפנות אליי. בסוף התייאש והלך.
בשלב מסויים שלושה תיירים לטינים (לא זיהיתי מהיכן) התחילו דאנס-אוף עם קבוצה של נערים בתחילת שנות העשרים לחייהם.
הדאנס-אוף הפך במהרה מ'קרב' מקסים על תשומת הלב הנשית בחלל, למעגל גדול של רוקדים וכל פעם שניים במרכז.
לא האמנתי שאני רואה את זה, אבל זה קרה ויש הוכחות.
הייתה מוסיקה טובה,
שני דיג'יי'ז בשני סטים כיפים ממש.
הרחבה התרוקנה והתמלאה חמש או שש פעמים בזמן שרקדתי.
שקלתי אחרי המועדון ללכת לפאב, אבל החלטתי שהגיע הזמן to call it a night וללכת הביתה להוציא את הכלבה ולישון.
למי שאני לא אוהבת - לכו תשבו על קקטוס.
לילה טוב אהוביי, חבריי וקוראיי🥰