הפתעתי את הקטנה בדאנג'ן.
היא הלכה לבלות עם חברה שבשנייה האחרונה לא הסתדר לה.
אחרי שאכטה וצ'ייסר, מצאנו לנו פינה והראתי את אהבתי בקשיחות המדויקת לי ובעזרת ספאנקר הקוצים (Black rose) ופלוגר הגומי שלי.
לקח לילדה זמן להתחמם והיא אפילו קראה צהוב פעמיים, בראשונה לקחנו אוויר ובשנייה החלפנו כלי.
לא שרטתי אותה כהרגלי כי הייתי עם בנייה על הציפורניים. Never again. כל כך לא פרקטי.
נשכתי במקומות אסטרטגיים והקזתי דם עם הספאנקר.
כמובן שכרגיל שמעתי קולות נדהמים של ונילים עם משפטי מפתח כמו 'ראית איך היא הרביצה לה? ועכשיו היא מנקה אותה!'
כמה ונילים היו אתמול, כאילו הדאנג'ן הוא לא מועדון בדסמ אלא מועדון רגיל.
כשהתמקמנו בפינת העישון לנוח רגע, נצמד אליי בחור לא מאוד אסתטי, עם קולר ורצועה, שהתחנן בצורה אגרסיבית לשבת לרגליי, להיות הכיסא שלי וכדומה.
נאלצתי לנבוח עליו בכמה הזדמנויות שונות שהוא קרוב מדיי ו'לא זה לא' וכדומה.
אם אתה קורא את זה חבר - שלא תעז לפנות אליי שוב. בפעם הבאה שאתה פונה אליי אני איידע את הדי.אמים שאתה מטריד ויעיפו אותך וחבל.
אני לא רוצה שלא תהנה, גם לקריפ כמוך מגיע.
אבל אל תתקרב אליי! סירבתי לך ביפה וסירבתי לך בלא יפה. בוא נמנע מ'לא נעים'.
כשלקטנה הספיק העלתי אותה על מונית וחזרתי למועדון לבד.
ישבתי ליד החישוק התלוי וצפיתי (בשעשוע רב) במבלה שהחליטה לנסות את מזלה על החישוק ונראתה כאילו היא עומדת למות בכל רגע.
כשהיא ירדה (במזל גדול) ללא נזק מהחישוק, ניגש אליי בחור ושאל 'את פה לבד?'
כשעניתי בחיוב, הוא שאל 'ואת היית פעם במבוך? מגניב שם?'
הסתכלתי עליו עם חצי חיוך 'מה אתה מנסה להשיג בזה?'
'אני רוצה להיכנס למבוך' הוא אומר לי
כמעט צחקתי לו בפנים.
'לא איתי' אמרתי לו והוא הלך.
עברתי אל איזור העישון ליד הבר והתיישבתי, מסתמסת עם הקטנה כשהיא הגיעה הביתה.
בחור במעיל פרווה ניגש והיה נחמד יותר מהאחרים שפנו אליי (ונדוש פחות) אז ישבנו לדרינק ושיחה.
היה נחמד.
בתום השיחה הוא המשיך לערב שלו ואני התקפלתי הביתה.
בדיעבד נזכרתי שאמר שהוא בצד א' אבל רוצה להתנסות בצד ב' של הקלטת.
הגוריה כמובן מלאה, אז אין מעבר לשיחה חברית.
אבל תמיד נעים להכיר עוד אדם לא נדוש בסביבה.
התחלתי ממש לחבב את העיניין הזה של להתחיל או לסיים יציאה לבד.