RESTART

יש בי זעם

והרבה כאב

הוא מחשיך את העיניים ואוטם את האזניים

אני כותבת וכותבת ומפחדת לפרסם.

מוסיפה אזהרת טריגר על אזהרת טריגר ועדיין שומרת בטיוטות.

למילים האלה כנראה אין מקום באוויר העולם.

כמה זעם. כמה רעל. כמה יוסי. (הצלחתי להצחיק את עצמי. ברי המלך)

יש לי תמונות קשות בראש.

כאלה שבהן ישראל לא פצועה ומדממת.

היא מלכה זקופה ויפה, גאה ונחושה, חכמה וחזקה.

והיא מכינה מגוון מטעמים מהחזירים מהחמאס.

במבט, במגע קל, בבעיטה מדויקת לראש או לביצים, בדקירה חזקה בין הצלעות [ושאר תיאורים גרפיים].

אבל כדאי שאשתוק.

בדסמ לא בראשי כרגע.

סאדיזם כן.