הארומה של הקפה מלטפת לי את הנחיריים ומפעילה לי מעט את בלוטות הרוק.
הקפה עצמו לא מוצלח כמו שהוא מריח.
אני לא מצפה הרבה מקפה מקפסולה, לא כמו שאצפה מקפה שהוכן בביאלטי או במקינטה.
האיכות, תלויה הרבה פעמים, בשיטה ההכנה וצורת ההגשה.
קפה מקפסולה בכוס נייר, אולי יספק את הצורך בקפאין, אך בקושי ידגדג את בלוטות הטעם ומרכז העונג במוח.
כמו מציצה זריזה באמצע השבוע, באור יום, בלבוש מלא, ברכב, בחניון.
תהיה גמירה, אבל היא תהיה 2, אולי 3 בסולם. טכנית וסתמית.
לעומת זאת, קפה שנטחן ביד, בושל במלאכת מחשבת, נמזג לספל זכוכית ייעודי או לספל חרסינה קטן ויפה, עם קרמה סמיכה וארומה עשירה.
קפה שכזה משחק עם האף, מרטיב את הפה והגרון, מפתה ומגרה, לוחש לך 'תשתה אותי' כמו היה שיקוי בידיה של אליס.
המרירות והחום מכות בלשון וזו האחרונה מתפתלת תחת הטעמים העשירים, כמו הייתה זונה כפותה ומוכה, רוטטת מעונג.
קפה כזה הוא קצת כמו כלבה טובה במיוחד, כלי נאה, ריחני, טעים, נקי, מוכן ומתמסר.
חורים פעורים לראווה ועיניים פעורות לרווחה.
הקפה הוא אותו הקפה, התהליך מאחוריו הוא אחר ולכן ההבדל.
הזונה היא אותה הזונה - לשתיהן יש כוס ושדיים, שתיהן מוצצות זין וגונחות כשהן גומרות.
אבל רק באחת מהן השקעת זמן ומחשבה, רק אחת מהן תרצה להוליך ברחוב עם קולר חנק ופלאג מנצנץ.
רק אחת מהן באמת שווה את ההמתנה והמאמץ.
דברים טובים לוקחים זמן.
הם קורים לאט ובתהליך המדויק להם.
ואני?
אני אלמד להגיש בצורה המדויקת,
שיהיה איכותי.
