"גם אם אעוף אני לא אאבד"

קצת רקע:

אני עובדת בחברה גדולה ומנהלת מידע של ארבעה צוותים במקביל.

בנוסף לצוותים שלי, יש צוותים נוספים שאין לי קשר אליהם ביום יום. מנהל אחר אחראי עליהם.

אחד המנהלים מעליי החליט שנעשה עוול ותיק לקוח שהיה צריך להגיע לאחד הצוותים שלי הגיע לאחד הצוותים של המנהל השני.

מיד הוא פצח בשרשרת הודעות, כולן כועסות, רובן בטון צורם ובמילים לא נעימות, חלקן האשמות של ממש.

אחרי שהבנתי מה לעזאזל הוא רוצה ונתתי לו תשובות שהכעיסו אותו כי הוכחתי את צדקתי, הוא עבר לדממת אלחוט ואני עדכנתי את המנהל הישיר שלנו במה שקרה.

והודעתי שאני גם ממש לא מעוניינת בהתנצלות (בעיקר כי אני יודעת שלא אקבל התנצלות כנה)

אבל אני כן אשמח אם המנהל שלי יושיב את הכפוף לו רגע מול מה שכתבתי לו שיבין למה אני רותחת.

אחרי שהמנהל הישיר שלי הושיב את אותו נאד דמוי אדם וקרא גם את השיחה המלאה בינינו הוא שלח את הנאד להתנצל.

ההתנצלות הייתה כמובן, נטולת כנות וכוונה, כצפוי.

"אני מתנצל אם נפגעת ממני אבל.."

אז נכנסתי באבי אביו, על 1000, מוכיחה שוב את הטענות המאוד מוצדקות שלי.

הוא קרא לעומק, שתק שלוש דקות שלמות,

ואז כתב " סליחה ***, אני יודע עכשיו לפעם הבאה."

עניתי לו שאני מעריכה שהוא עצר ואשכרה קרא והפנים.

ואז אמרתי בקול, בלי לשים לב, "שב בשקט. אפס"

מקבילי בתפקיד (זה שמנהל את הצוותים האחרים) נחנק מצחוק.

Nobody gaslight baby