"הדבר הזה עומד להתפוצץ/ליפול/להיכשל אז אני מתריעה לך אדון מנהל כי תהיה בעיה אם לא נטפל בזה מעכשיו"
"הדבר שאמרתי לך עליו לפני שבועיים? הוא כבר ממש על סף כישלון ואני כבר מחזיקה דברים עם הידיים שלא ייפלו"
"תקלה קרתה והיא השלב הראשון בכישלון שדיווחתי עליו בחודש האחרון. זה עדיין ביכולתי להתמודד אבל בקרוב מאוד זה יתפוצץ לי בפרצוף ואני לא אוכל לתקן"
#כישלון חרוץ, התפוצצות קולוסאלית, שריפת ענק#
מנהל: " למה אף אחד לא התריע שיש בעיה?"
אני ועובדים נוספים שכבר מחזיקים בשיניים כדי שדברים לא יתפוצצו: "באמת??"
יש רגעים שמחייבים "אמרתי לך"
אני מזהה תבניות מרחוק.
לעיתים שבועות או ימים מראש.
זה כבר לא האינטואיציה המפחידה שלי.
זה היגיון פשוט.
יום יבוא ותהיה לי חברה משלי, ואני אקשיב לעובדים שלי כי הם רואים את מה שקורה בשטח וייזהו תקלות שאני לא רואה - כי אני עסוקה בדברים אחרים.
בעלי חברות ומנהלים בדרגים הגבוהים: תקשיבו לעובדים שלכם.