אני יודעת שדברים שאצלך הם טרוויאליים וטבעיים לגמרי, כמו לישון מחובקים או כשאתה נרדם עלי, עבורי הם לא מובנים מאליהם וממלאים אותי כל כך.
תמיד חלמתי על זה ורציתי את זה, אבל אף פעם לא קיבלתי. כן, זה בסיסי, אבל מעולם לא חוויתי. זה בטח נשמע לך הזוי, ואני קצת מתפדחת לספר.
אז ברור שאם יש משהו שאפילו לא הצלחתי לדמיין שיכול לקרות, ופתאום זה קורה, אני לא תמיד יודעת איך להתנהל בתוך זה מרוב הבנה שזה נכון ומדוייק לי. ובטח שאני מתפדחת לשתף כמה טוב זה עושה לי. לשבת סתם ככה על הספה מול הטלוויזיה לדבר איתך או אפילו לשתוק, לך זה אולי רגיל, אבל לי זה לא.
ברור לי שיש תפיסות עקרונות אמונות שאליהם התחנכתי ובהם ובפרשנות שלהם אני נאחזת כי הם מעניקים לי ביטחון אבל אז אני מבינה שעלי להשתחרר מהם.
וכן גם אם באמת קיים בי הצורך גדול בחוויות שליטה שאני מכירה כגון כאב, השפלות וכל הסשאנים והשיחות ששוחחנו עליהם ארוכות ומה שאמרתי שהכי קשוח לי שהוא לאונן מולך בעירום, עדיין הכל כלום מול ההתנהלות שלך.
ואני תוהה איך מהשיחות שלנו שהיו שונות בתכלית עדיין הענקת לי את זה והבנת את הצורך המהותי שלי שהוא אינו טרוויאלי בעולם השליטה, והענקת לי אותו.
קראת אותי בין השורות
לפעמים יש לי תחושה שאיתך אייני הבנתי אבל הכל היה נכון
ואז השטלתו עלי המנגנונים והתאמצתי לסלק.
וזה היה חזק ממני
לאחר תקופה הגיעו התובנות
שאצלך בדסמ זה אינו הארדקור מהספרים או הגשמה של המובן מאליו או אולי סתם ריגוש אלא הבנה לעומק של הצרכים כן עדיין הררכיה מתקיימת אך התהליך אינו טרוויאלי הוא נבחן ביכולת שלי באמת לשחרר את הביטחון המדומה ולהתנהל בדרך שלך בנאמנות, בסבלנות, באיפוק
בהתמסרות הטוטאלית ובנתינה בדרך שלך ובשקט הראוי.
כזה שהוא בהכנעה אמתית ללא גבולות ותנאים.
ללא סשאנים בהכרח וללא ביטחון מדומה, פשוט שחרור אמיתי וטוטאליות אבסולטית.
הלוואי שאזכה לפחות לשיחה שאוכל בה להגיד לך את הדברים, להתנצל על מה שלא הערכתי ואל התנהלויות שהגיעו ממנגנונים שהיו מיותרים ולסגור מעגל.
לנצח אודה לך😍