צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

דיוק עצמי לרבדים חדשים.

במרחב שבו אני נמצאת,
על הרצפה,
מתחתיך,
לרגליך—
כל איבר בגופי מתמלא בתחושת מתח.
עורי מתעורר ממבטך,
כמו גל חם ששוטף אותי,
מהעור הפנוי ועד לעמקי הנשמה.

אתה חוקר אותי,
את הצייתנות,
את הרכות,
את התשוקה שלי להיבלע בתוכך שוב.
והחיוך שלך—
אני חשה בו כמו מגע,
כמו לחישה המחלחלת למקומות שיד לא נוגעת בהם.

לא תמיד ברור לי מה חושב ליבך,
אך אני חשה את נוכחותך—
בכוונה ובשליטה,
בכוח השקט שלך שמבעיר בי סערה פנימית.

כשהרצועה מתהדקת,
משהו בי מתייצב,
נרגש ונמהל בו זמנית.
ברכיי נוגעות ברצפה
כמו הכרה במהותי,
כמו כניעה שהיא בחירה מודעת.

אני עוקבת אחריך—
לאן שתרצה לקחת אותי,
עם ביטחון כמעט עיוור,
ושקט פנימי בתוך המולת החיים.
ואז—הכל מתפוגג.
המציאות מתמוססת.
רק אני, אתה, והלהבה הזו בתוכי
שמבקשת שתכוון אותה,
שתשלוט בה.
בי.
לפני 20 שעות. 15 ביולי 2025 בשעה 21:48

 

אם יש משהו שאפשר לומר על החיים שלי, זה שהם פשוט מטורפים! 

בחרתי להעיז או שבחרתי לא להכנע לדפוסי החשיבה שהטמיעו בנו בבסיס.

בחרתי לצבור חויות משמעותיות מכל אחת מהן אני לומדתהמסע שלי.

זכיתי להקיף את עצמי באנשים עם פתיחות מחשבתית-דבר המאפשר לי להתחבר לעצמי ולחקור עוד ועוד

 

 

 

אחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא להגשים פנטזיות, גם אם הן קצת סוטות. זה תהליך שמחייב אומץ, אבל הוא מביא עמו חיבור רגשי עמוק ומשמעותי. כל רגע שאני מבלה הוא מתנה, ובזכותה אני מרגישה חופשיה לעוף ולהיות מי שאני באמת.

 

אז תודה על הזכות

 זה מאפשר לי לחיות את החיים במלואם, ואני לא יכול לדמיין את זה אחרת. 

 

החיים הם מסע, ואני מתרגשת לראות מה עוד מחכה לי 

ומאחלת לעצמי להיות תמיד בהתפתחות למידה, תעוזה וצבירת חויות, חדשות.

והכי להגיע למקום של החיבור השקט הזה שבו ישנו שחרור שמוציא ממך את הטוב שבך במקסימום.

לפני 4 ימים. 11 ביולי 2025 בשעה 19:31

לפעמים הדרך היחידה להפסיק להרגיש את מה שאתה לא רוצה להרגיש- היא להרגיש את זה פעם אחת עד הסוף!

 

אני מבינה שהעולם מורכבת מאנשים מגוונים, אני מבינה שיש לעיתים סיטואציה שכל אחד מתבונן בה מנקודת מבט אחרת.

ואז במימד הזמן אתה מבין- שלא משנה איך אחרים מתנהגים, עדיין אם אתה התנהלת בצורה שנוגדת את הערכים שלך אתה חייב לעשות חושבים.

 

לדייק, זה מורכב ולא פשוט אף פעם, להתפזר בעולם הזה-קשוח.

חשוב לדעת לעצור, להתבונן ולחשב מסלול מחדש- זה עוצמה וחוזקה.

 

וכן יש כאן נטיה לדבר על דברים במושגים של רעים וטובים, ואני חושבת שכולנו טועים נופלים מתבלבלים.

 

ניהיה טובים כלפי עצמינו, כלפי הסביבה ונבין שכולנו קמים כל בוקר עם רצון לטוב עבור עצמינו ועבור העולם.

 

לפני שבוע. 5 ביולי 2025 בשעה 15:19

כניעה אמתית היא להיות כנה עם עצמי, עם הלב שלי, היא מאפשרת לתת לרגשות שלי לנכוח-רגשות הם הדרך לשחרור.

כניעה היא שחרור של שליטה על התוצאה לא וויתור אלא לקיחת אחריות על המסע.

כניעה מזמינה צמיחה והתפתחות.

סשאן- כשאני משחררת שליטה, האנרגיה שבי מתרככת. והמסע הופך להיות שחרור של מחשבות, פירוק לגורמים- סשאן פיזי / מנטאלי-פירוק של גוף ונפש לתוך מסע אמיתי.

זה לא איך שזה נראה מבחוץ-אלא מה שקורה לכם מבפנים.

את מרגישה שהוא מפרק אותך לגורמים, את יודעת שהוא ירכיב אותך מחדש.

 

בכניעה, ובהתמסרות- את חזקה יותר, שלמה יותר.

 

כאילו כל שכבות ההגנה שנושרות, משאירות אותי קרובה יותר לעצמי.

לפני 3 שבועות. 23 ביוני 2025 בשעה 5:34

את כמו מגנט לאנשים טובים, כזו שתמיד מחפשת ואוהבת את הטוב שבעולם. את אף פעם לא חוששת ללכת לאיבוד, כי את יודעת שכל דרך תוביל אותך לתהליך ולמקום טוב יותר.

 

אני מאמינה בלעשות טוב בעולם, ותמיד מצליחה להפתיע את עצמי מחדש. אני מעדיפה לבחור בדרך הנכונה, גם אם היא לא תמיד הקלה.

 

מה חשוב לי?

אני מייחסת חשיבות עליונה לתכונות הבאות:

 

אינטלקטואליות: עומק מחשבתי ויכולת לראות דברים מזוויות שונות.

שונות וייחודיות: אנשים שאינם חוששים להיות הם עצמם, גם אם זה הופך אותם לשונים.

עומק: חיבור אמיתי, חשיבה מעמיקה ויכולת לגעת בקצוות הרחוקים ביותר של נושאים ורעיונות.

טוב לב ורגישות: אנשים שיודעים לקרוא בין השורות, להרגיש ולהבין את הנסתר.

נקיים מאגו ומשחקים: כנים, אמיתיים, שבאים ממקום טהור ללא מניפולציות.

לפני חודש. 10 ביוני 2025 בשעה 17:51

אני מבינה שאין לי את הגוף "המושלם" ושאף פעם לא אהיה "מושלמת" במובן החיצוני. אני תמיד אשאף להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי, כי תמיד תהיה מישהי "טובה יותר" ממני .

אני משקיעה עבודה רבה בתחושת השלמות הפנימית שלי. חשוב לי שבסוף כל יום, כשאני הולכת לישון, ארגיש מלאת סיפוק ואהבה כלפי עצמי.

אני תמיד אבחר להוציא מעצמי את המיטב ולאמץ אנשים שמעודדים ומחזקים אותי שהוציא מעצמי את הצדדים החיוביים שבי.

לא משנה מכמה איזורי נוחות אאלץ להפרד.

אני מודה שיש לי, ותמיד יהיה לי, עניין עם הרצון לשלמות, במיוחד כשזה נוגע לעולם המיניות. שם, הרצון לחיצוניות מושלמת מתעצם פי כמה. למרות שאפשר "לתקן" ולהזריק, אני מעדיפה לעבור תהליך פנימי שיביא אותי לשלום עם המראה החיצוני שלי. אני רוצה להקיף את עצמי באנשים שמאפשרים לי להוציא את הגרסה הטובה ביותר של עצמי.

כי תמיד יהיו טובות ממני, אבל זה לא פוגע בערך שלי או במסע שלי לקבל את  עצמי, על כל רבדי בכל תחומי החיים.

 

ומאחלת לעצמי שאצליח להנות מהמסע לא משנה כמה קשה הוא יהיה.

 

לפני חודש. 8 ביוני 2025 בשעה 22:30

היא הייתה אהבה מטורפת, תשוקה טוטאלית. רגע לפני שידעתי מהי אהבה, הכרתי אותה והיא משכה אותי בעוצמה שאין כדוגמתה. עברנו דרך דממה, דרך שברים וכאב, דרך נטישה והדחקה. ההתכנסות שלנו לא הייתה רק מפגש של גופים, אלא התמזגות של נשמות.

 

שנים של אמונה תמימה שלבסוף נשברה לרסיסים, שנים של לב סגור וניסיונות לרפא מה שצלק. חלמתי את החלום הכי עמוק שלי - להיות כנועה לאושרי, לכבוד העצמי שלי. ורק כשראיתי אותו רואה אותי באמת, כפי שאני, רק אז נכנעתי.

 

שיניתי את עצמי, קטנתי וגדלתי. צעקתי ושתקתי. חיבקתי ובכיתי. סלחתי. שוב ושוב סלחתי.

 

עד שהבנתי. כל מה שניסיתי להחיות אותי, הרג אותי. הגיע הזמן לשחרר את הפחד, להכיר בו, לא להילחם בו. הפחד מכך שאיש לא ירצה אותי, הפחד מביקורת חיצונית.

 

עזבתי את מי שחשבתי שיכול להציל אותי, כי הבנתי שהדרך היחידה להציל את עצמי היא דרך הכניעה לאמת הפנימית. אני רוצה להציל רק את עצמי."

 

 

לפני חודש. 8 ביוני 2025 בשעה 18:42

השליטה שלי 

היא חופש מוחלט. 

מחשבותיי נלכדות 

וההחלטות אינן שלי.

 

שקט.

 

המחשבה מתבהרת 

כשאני משתפת אותך. 

מרגישה בטוחה 

בחופש שלך. 

אתה מחזיק בליבי.

 

ידיך עליי 

אתה שולט בי 

המגע שלך נותן לי שייכות. 

כמו אחיזה בגוף שלך 

ואני יודעת את מקומי.

 

שייכות אמיצה.

לפני חודש. 3 ביוני 2025 בשעה 23:42

יש בי את העבר שמלווה אותי.

יש את המורכבויות שמתקיימות בי.

 

איני מחפשת שתמלא את החללים.

רק שתתן להם להיות.

בתוך השקט הזה, 

אני לומדת להקשיב לקול שלי.

 

אני רגילה למחשבות ולמילים,

אני למדה מהשיקוף וההתבוננות.

אתה מלמד אותי לגלות שקט,

ולא להרגיש רע על כך.

 

אינך חושש מהסבל שלי,

לא מנסה להקטין את כאבי.

אתה פשוט נוגע בו,

בעדינות ובתשומת לב.

 

ההבנה שזה לא כל מה שאני.

זו רק שכבת מגננה בדרך .

תמיד אני זקוקה למקום הבטוח.

שיש כאן מי שמחכה לי.

 

גם כשיש את הסדקים שבי,

אתה נוכח, ומקשיב.

רק זקוקה למקום להישען בו,

ולנשום בשקט.

 

פתוחה לכל שינוי,

אך זקוקה גם שיאמינו בי.

זו עוצמה חזקה יותר מכל תרופה.

אתה מכוון אותי,

כי סומך עלי שאלך בדרך.

 

אני מתגעגעת למגע שלך.

כשידע בדיוק מתי לדבר.

למבט שלך שמפשיט אותי,

זה שקורה את ליבי.

 

אל תבקש ממני הסברים.

בוא תיגע בי שוב כמו פעם.

ותן לי להרגיש אותך.

לפני חודש. 2 ביוני 2025 בשעה 17:49

כולנו צמאים למישהו, לא משנה היכן אנחנו נמצאים בחיים.

לא משנה באיזה צד של השוט.

לא משנה מי זקוק יותר – מה שחשוב לזכור הוא כמה נדירים הם החיבורים המדויקים האלה, אלו שמדליקים בנו ניצוץ בעוצמה ובתדר הייחודיים לנו.

כשחיבור כזה מופיע, פשוט התמסרו אליו. חבקו אותו ושחררו כל הגנה. מגיע לכם לאמץ את המתנה הזו .

לפני חודש. 1 ביוני 2025 בשעה 17:34

ברגע שחשתי שזה לא העירום הפיזי אלא הוא מפשיט לי את הנפש, אני שקועה באינטמיות !

ברגע שהבנתי שאני בוחרת בלהתמסר שאני כמהה להיות טוטאלית וראויה, אני עובדת על איך להיות ראויה ולא איך להרשים אותו.


ברגע שהפנמתי שלהיות נשלטת זה קודם כל להיות אותנטית, הפסקתי לנסות להסתיר חולשות אלא להתחיל להתמודד עם עצמי ומולו -לחוש שלמה ולהפסיק לחתור לשלמות- זה משדר רק אמת.

לכל אחת יש חלום על הדבר עם הנצנצים אבל האמת היא שזה תלוי רק בנו ובדרך שבה נבחר לעשות את הדברים

זה פשוט גורם לי להודות- על זה שזכיתי שהוא בחיים שלי, על זה שהוא מצליח להוציא את זה ממני.

על אף הקושי העז בחוסר יציבות .
אני מבינה שזה חלק מתהליך .