שרוט קלות

אם נזדיין ואלך, אוכל להמשיך להגיב לך בבלוג? לא ענתה, מה יש לענות, יודע לבד גאון שאני, ברור שלא.

נחגוג לילות, נטרוף סדינים, נצא, נטייל, אשאיר בה סימנים, אחקור לה את הלב, היא תיצרב אצלי בפנים אבל בסוף אני אלך.

כי היא תרצה להרגיש בטוחה, תתחיל לפחד ממבטים שלי באחרות, אני אתחיל לפחד מהפחד שלה, הנה אמרתי, קשה לי עם גבולות. ארצה ללכת, היא תיפגע, תגיד שהתאהבה ואיך זה שאני סתם בן זונה. אבכה איתה ביחד, אהבה כל כך גדולה, תמיד זה כך.