סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שרוט קלות

לפני 5 שנים. 15 באפריל 2019 בשעה 14:23

אם נזדיין ואלך, אוכל להמשיך להגיב לך בבלוג? לא ענתה, מה יש לענות, יודע לבד גאון שאני, ברור שלא.

נחגוג לילות, נטרוף סדינים, נצא, נטייל, אשאיר בה סימנים, אחקור לה את הלב, היא תיצרב אצלי בפנים אבל בסוף אני אלך.

כי היא תרצה להרגיש בטוחה, תתחיל לפחד ממבטים שלי באחרות, אני אתחיל לפחד מהפחד שלה, הנה אמרתי, קשה לי עם גבולות. ארצה ללכת, היא תיפגע, תגיד שהתאהבה ואיך זה שאני סתם בן זונה. אבכה איתה ביחד, אהבה כל כך גדולה, תמיד זה כך.

זאתי - אתה לא מיוחד.
לפני 5 שנים
SireN SonG​(שולטת) - גלגל החיים...
לפני 5 שנים
Gatuela - אם היה לך קשה עם גבולות לא היית מתחתן.
זו לא הסיבה שאתה תרצה ללכת.
וזה בסדרבשבילך. מבאס למד השני אבל זה מה שזה.
(:
לפני 4 שנים
Gatuela - הסיבה היא שאתה לא מספיק רוצה להשאר.
ואתה פוחד על הלב שלך... זה כואב להתאהב.

אתה חוקר להן את הלב ומזיין להן את הצורה ואז הן מתאהבות בך ואתה הולך.
תיאום ציפיות כנה.
לפני 4 שנים
מאדים​(אחר) - את טועה, אני לא פוחד על הלב שלי ואני הכי אבין (למרות שזה יכאב), אם מישהי תודיע לי שהיא עוזבת, אין לי רצון להיות עם מישהי שלא רוצה להיות איתי.
אני אלך מהפחד שהן יתחילו למנוע ממני לעשות דברים, כי מתחילות לדמיין שאני שלהן...
אני מאוהב בהן, לא שלהן.
לפני 4 שנים
Gatuela - אוקיי. הבנתי אותך עמוק מידי בטעות.
אני גם רוצה להתאהב ולא להיות שלהם. איך עושים זאת? (:
לפני 4 שנים
מאדים​(אחר) - הפתעת אותי וזה לא קורה הרבה :)
חייב להודות שאין לי תשובה טובה.

יכול להגיד מה נדרש לעשות, על מנת לתת למישהו את ההרגשה שאת לא מנכסת אותו לעצמך, מוכנה?
- כל מה שהוא ישתף אותך, הדברים הכי עמוקים והכי קשים להכלה, הכל כולל הכל, תמיד חבקי אותו והגידי לו שאת שמחה שיש בו נחישות ושהוא לא מפחד לעשות ולחוות. זה מה שאני משתדל לעשות למען מי שאני אוהב, לא למנוע ממנה דבר. חיים פעם אחת, מגיע לכל אחד לחוות ולהתרגש.
- אם יש משהו שהאדם שאת מאוהבת בו עושה, שאת לא מסוגלת להכיל, אל תבקשי שימנע. היפרדי ממנו לשלום למרות הכאב, אולי יחליט בעצמו שמעוניין לשנות את דרכיו על מנת שתישארי.

כאמור זה לא מבטיח שאדם שהתאהבת בו, ינכס אותך לעצמו (אין לי דרך טובה למצוא בן אדם שלא ידמיין שאת שלו).
לפני 4 שנים
Gatuela - כתבתי תגובה... ונזרקתי מהרשת ):
בקצרה.
תודה על התשובה הרצינית והכנה. נתנה לי זוית מחשבה אחרת בעניין.מרגשת.
כשאני מתאהבת אני מרגישה שאני ״שלו״ כולי מכווננת אליו. ואני מצפה/ רוצה/ מרגישה שהוא ״שלי״. שנינו מאוהבים מכווננים האחד לשניה בהדדיות.
ואם זה כך, לא רואה בכלל צורך לשני הצדדים לחשוב על גבולות (כפי שהדגמת).
לפני 4 שנים
Gatuela - אני חושבת שהגבולות שאתה מדבר עליהם (ושוב זה אינדיבידואלי לכל אדם) מתחילים להיווצר כשאחד הצדדים חש שהוא ״מאבד״ את הצד השני. והוא צריך ״לנכס ״ אותו ״לשלוט״ בו ועליו ל״החזיר אותו לתלם״. כדי שהוא עצמו יחוש מוגן ושולט בסיטואציה. יש פה כמובן גם מידה של רכושנות/ קנאה. כל אחד והמינונים שלו.
אתה צודק. זו לא הדרך של האהבה.
וזה קשה לשחרר אבל נכון.

לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י