שרוט קלות

אם נזדיין ואלך, אוכל להמשיך להגיב לך בבלוג? לא ענתה, מה יש לענות, יודע לבד גאון שאני, ברור שלא.

נחגוג לילות, נטרוף סדינים, נצא, נטייל, אשאיר בה סימנים, אחקור לה את הלב, היא תיצרב אצלי בפנים אבל בסוף אני אלך.

כי היא תרצה להרגיש בטוחה, תתחיל לפחד ממבטים שלי באחרות, אני אתחיל לפחד מהפחד שלה, הנה אמרתי, קשה לי עם גבולות. ארצה ללכת, היא תיפגע, תגיד שהתאהבה ואיך זה שאני סתם בן זונה. אבכה איתה ביחד, אהבה כל כך גדולה, תמיד זה כך.

בין שני עצים יש בית קט

עם שתי דלתות אחת שבורה

ויש בה חור, שניה כבדה

שנים עברו מאז פתחו אותה, היא גרה שם, זקנה.

הספיקה כבר מליון דברים וגם רשמה

יומן ארוך, צהוב שאי אפשר לקרוא

אז מה שווה אם רק נשאר בקושי צבע וכבר אין מילים

רק אותיות שאי אפשר את השפה אפילו להבין

אחרי גבעה ליד הים יש בית קט עם שתי דלתות

אחת כבדה, שניה שבורה

וגם אשה, היא כבר שנים לא נפתחה

יושבת סתם ומחכה

תודה לFirst על חיבור מוצלח בין אנשים שממבט ראשון קשה למצוא בינהם משהו משותף,

וממבט שני, אנשי שיחה יפים מבפנים ומבחוץ, היה ערב חביב ביותר, נהנתי, תודה.

:)

לקחתי תרמיל, שמתי בו דברים, יודע שדרך ארוכה לפניי.

חיבוק אחרון, כמה מילות פרידה ויצאתי.

מתכנן להגיע דיי רחוק, להיות אדם רגיל, עדין, מלטף, מוסיף מילים חמות, מניד עם הראש, מבין.

כזה שמברך את הדודות בחגים, שמעביר זקנים את הכביש בשעות הפנאי, שמביא נחת להורים.

הלכתי בצעדים מהירים לאורך שדרת הברושים, פניתי ימינה, עברתי כיכר, שוב פנייה, עוד כמה מאות מטרים, שוב ימינה ושיט,

חזרתי הביתה.

הורדתי את התרמיל מהגב, החזרתי את הבגדים לארון, את הצידה למקרר ואת עצמי לעצמי.

כנראה שאשאר אני, שכשאוהב, משאיר בה סימנים, שכשהיא היא מביטה בי, הפלקה עלולה להגיע מאי שם, על מי אני עובד? אין לאן לברוח.

ברוך שובך, התגעגתי.

בתוך חלון, שיער גולש, עומדת לה דּוּמָם

אשה קטנה, רזה, עם עור חלק, מושלם.

עוברים שבים עוצרים, נותנים בה מבטם,

קונים אותה לילדיהם ובעצם, לעצמם.

חסרת רצון, חסרת יוזמה, שקטה, חיוך, סותמת.

כולם רוצים אשה אמיתית אך למי יש אומץ?

לילדות קונים בובות, שילמדו את הדרישה,

הקורס מתחיל בגיל צעיר, בובה היא כמו אשה:

היי יפה, רזה, היי כמו כולן, נאמנה,

היי אישתו, היי בייתית, היי אשה קטנה.

כשהן גדלות, חופרות את השריטות,

בלתי נתפש הפער, מציאות אל מול דרישות.

אדון קשה הוא התיסכול, דוחף, מדרבנן,

הן לא עוצרות, צייתניות, חופרות את תיסכולן.

והשריטות מעמיקות אצלה עם כל יום שעובר,

אוהב את השריטות שלה, בובה של מישהו אחר

ותוך כדיי שהיא מסמנת לו להסתובב ולהתכופף, הוסיפה: נכון שהתחת שלו חמוד?

אמרתי לה שהתחת שלו סבבה לגמרי אבל מעדיף אותה על 4, מאשר אותו.

אמרה לי שאוהבת להיות על 4 למעני אבל אנאלי זה גבול שאותו לא תוכל לעבור ושאם זה הכרחי, הוא יוכל לקבל בתחת במקומה.

חייכתי

כתבה מי שכתבה (או כתב) שכשיוצאים למסע, לא בטוח שהמטרה האמיתית היא להגיע לאנשהו אלא דווקא להבין לאן באמת היית צריך ללכת, שזה מגניב. למעשה זה תרגום שלי, (מקווה שלא שגוי), למה שנכתב שם ואם יש שני אנשים שחושבים שהם כתבו משהו דומה - בבלוג שלהם, אפילו שלושה, יש מצב שהם צודקים.

מן הסתם לא כל אלה שיוצאים למסע, מגיעים לאן שתיכננו וגם לא מבינים לאן היו צריכים ללכת (חלקם לא רוצים להבין), אולי בגלל זה אומרים שהדרך חשובה - ככה לפחות נשאר משהו. אם מישהו בכל זאת מודאג ושואל את עצמו אם כך, בשביל מה בכלל לצאת, אז כן, יש מצב שאכן לא יגיע לאן שתיכנן ואולי גם לא יבין לאן היה צריך ללכת. אישית יכול להבטיח למי שיחליט לצאת, שלכל הפחות יגלה על עצמו דברים חדשים במהלך המסע והיי, זה משהו ששווה לצאת לדרך למענו.

מי שבכל זאת יצא, לא הגיע לאן שתיכנן, לא הבין לאן היה צריך ללכת וגם לא גילה על עצמו שום דבר חדש, שיפנה אליי ואחזיר לו את הכסף.
אם לא מוצא אותי, שייצא למסע :)

חפשי אחד שיפרגן לך חיבוק, כזה שיסכים לחבק כשעסוק.

עזבי אותך מאלה שיודעים, ממנטורים, מבני זונות חכמים,

חפשי את זה שידע לחייך אחרי שסיפרת שנפגשת עם אחר. ושהיה לך נעים.

חפשי את זה שאחרי שסיפרת שנפגשת עם ההוא והיה לך מוזר, יגיד לא נורא וטוב שנגמר.

אחרי שביקשת, ושאלת ואחרי שיעץ לעשות אחרת

חפשי את זה שיידע ללטף, כשעשית בשונה ממה שאמר, גם אם יצא שטעית.

חפשי את זה שתמיד רואה את האור, גם כשכמעט לא נותר סיכוי (הלוואי שהייתי יכול).

חפשי את זה שיידע לצחוק על הפאדיחות שעשה אבל לא על אלה שלך

חפשי אחד שתמיד יהיה לך לאן לחזור ושגם אם כועס יפרגן לך דמעות.

חפשי אחד שיפרגן לך לטעות.

מיד גלשתי לפרופיל שלי כדיי לבדוק איפה כתוב שאני שולט.

לא מצאתי, נראה לי שלא כתוב, כנראה כתבה על דעת עצמה, בכייף.

"שולט" אחד כתב בבלוג שלו שהוא קרא בבלוג של "שולט" אחר, משהו הזוי שלא מחובר למציאות לגביי איך צריכה להיות שליטה. לדעתו, ה"שולט" האחר הוא ילד מבולבל שלא יודע מה זאת שליטה וכל מה שהוא כתב זו פנטזיה שלא מחוברת למציאות. הוא רצה להגיב ל"שולט" האחר אבל בסוף ויתר ורק ציין שזה שיעשע אותו. האמת היא שגם אני לא יודע מה זאת שליטה. מה שבטוח, "השולט" (הראשון) יודע, כי הוא מגדיר את עצמו "שולט". מן הסתם יש גם כאלו שאמרו לו שבעינהן הוא "שולט", אולי אפילו "השולט שלהן". מבחינתן הוא יכול לשלוט בהן.

כלומר יכול לשלוט בהן, כל עוד הוא עומד בחוקים שהן מגדירות לו: הגבול הזה והזה והזה...
כל עוד הוא ממלא את הכללים הנ"ל, מותר לו "לשלוט".
אה וכל עוד הן לא אומרות לו את המילה "די" (או כל מילה מוגדרת אחרת), מותר לו לעשות בהן מה שמתחשק לו (במסגרת הכללים שהוגדרו לו כמובן). אבל אם הן אומרות את המילה "די" אז הוא חייב לעצור ואם הוא לא אוהב את זה שהן עצרו אותו באמצע ה"שליטה" שלו, מותר לו להתעצבן וללכת הביתה.

למעשה זה לא כזה ביג דיל, כי כל עוד הן לא אומרות את המילה "די" מותר לו להמשיך "לשלוט" ואם הוא מספיק חכם אז בכלל יש מצב שהוא יכול לשלוט בין הטיפות ("לשלוט" מבלי שיאלצו להשתמש במילה ההיא) ואז הוא יכול לשלוט עד הסוף... מגניב

"שולט"