לפני 15 שנים. 12 באוגוסט 2009 בשעה 14:31
שאני משוגעת ?
(אני מתחילה להאמין בזה...)
תראי מה עשית...
בעקבות חשיפה לא רצויה הלך הבלוג הישן....זה החדש, נא לא להרוס !
לפני 15 שנים. 29 ביולי 2009 בשעה 14:12
חזרתי אתמול הביתה, בדרך סיפרתי למאסטר F המהולל שלי על הפוסט שכתבתי, הוא מיד התעצבן, "איך את לא נותנת לי קרדיט על דברים כאלה? תתביישי לך !! "
אז הנה הגרסה שתספק אותו למה שקרה לי לאחרונה...
מאסטר F שלי ציווה עליי להפסיק לעשן חשיש !
אני, כמו מפקדת טובה התחצפתי, אז הוא איגרף את ידו והכניס לי אחת, ישר לעין, כי ככה יעשה לשיפחה סוררת כמוני. פנס צבעוני וססגוני הופיע בעיני הימנית, עונש מתאים להתנהגות כזאת חצופה, כמובן.
מיד הבנתי את טעותי ואת סטייתי מהמסלול התקין של אורח חיינו, שיניתי את התנהגותי הסוררת ובאופן סופי ומיידי נגמלתי מהרגליי הסרוחים.
אני המפקדת ואני כבר לא מעשנת סמים.
תודה לך על תיקון טעותי הווו מאסטר F מהולל שלי.
😄
לפני 15 שנים. 28 ביולי 2009 בשעה 9:09
אחרי עשור של רומן מיוחד עם חומרים אסורים על פי חוק.....
הברז נסגר
בעקבות זה, החלטתי החלטה !
כבר שבוע שאני לא מעשנת חשיש !!!
בצורה מאוד מפתיעה, זה לא ממש קשה לי.
מודה, היו לי יומיים של בלתי נסבלות, הייתי מעצבנת ומעוצבנת ברמות קשות, אבל זה עבר.
תמיד חשבתי שזה ממלא מקום של רגשות, של עשייה, מסתבר שלא באמת.
מה כן ? אני נושמת יותר טוב !
אני קצת יותר אקטיבית, הכוונה, היום אני כבר לא שורפת בוקר על שינה, אני מתעוררת מוקדם גם כשלא ממש צריך, אני פחות עייפה במהלך היום, יש לי אנרגיות (למרות החום הבלתי נסבל) לעשות דברים, ללכת למקומות.
בקיצור, נראה לי שרק טוב זה עשה לי.
* חוצמזה, תגידו מזל טוב, יש לי פנס בעין (הראשון בחיי ואני מקווה שהאחרון)
ולא, אני לא אישה מוכה 😄
מעבר לזה, החיים דבש !
לפני 15 שנים. 7 ביולי 2009 בשעה 13:32
כמה זמן לא נכנסתי לכאן !
ונחשו מה ?
הנה אני כאן ושום דבר לא השתנה...
רק שאף אחד לא איחל לי פה יומולדת שמח 😐
תמיד אמרתי שכל הכלוב נבלות
:-)
לפני 15 שנים. 21 במאי 2009 בשעה 7:50
לפעמים כשיש לך יום ממש רע ואתה פשוט חייב להוציא את הקריז על מישהו, אל תוציא אותו על מישהו שאתה מכיר. תשתמש במישהו שאתה לא מכיר, אבל שמגיע לו !
לפני זמן מה ישבתי לי בעבודה ופתאום נזכרתי בשיחת טלפון ששכחתי לעשות.
מצאתי את מספר, חייגתי .
גבר ענה ואמרתי בנימוס: שלום, אפשר לדבר עם דני?
האיש צרח לי לתוך האוזן: 'תלמד לחייג יא בן זונה' וטרק לי את השפופרת.
היה לי קשה להאמין איך מישהו יכול להיות כל כך גס רוח וכשבחנתי את המספר של דני שנית ראיתי שהתבלבלתי בספרות האחרונות.
אחרי שסיימתי את השיחה עם דני החלטתי להתקשר לאידיוט מהמספר השגוי .
כשהוא ענה צרחתי לו לתוך האוזן : 'אתה אידיוט' וטרקתי לו .
רשמתי לי את המספר שלו ליד המילה אידיוט ושמרתי את הפתק במגירה.
כל כמה שבועות, בדרך כלל כשהייתי צריך לשלם חשבונות או סתם היה לי מצב רוח נאחס הייתי מתקשר אליו וצועק לו ' אתה אידיוט'.
זה תמיד שיפר לי את המצב רוח.
כשחברות הטלפונים התחילו להציע את שרות השיחה המזוהה חשבתי שאצטרך לוותר על הטיפול הפסיכולוגי שלי.
אז החלטתי להתקשר אליו ואמרתי לו:
שלום , כאן מדברים מבזק, האם אתה מכיר את שרות השיחה המזוהה שלנו?
הוא צרח 'לא", וכמובן טרק את הטלפון.
התקשרתי בחזרה וצעקתי לו : 'זה בגלל שאתה אידיוט'
יום אחד הייתי בקניון, מחכה בסבלנות שיתפנה מקום חניה ואיזה מניאק במרצדס שחורה חותך אותי וחוטף לי את המקום.
צפרתי לו וצעקתי שזה המקום שלי אבל המניאק מתעלם ממני וחונה שם.
בחלון הרכב שלו ראיתי שלט 'למכירה' אז העתקתי את מספר הטלפון.
לאחר יומיים, מיד לאחר שהתקשרתי למר אידיוט (המספר שלו אצלי בזיכרון) חשבתי לי שאולי עדיף שגם אתקשר אל מר מניאק.
שאלתי ' האם אתה האיש עם המרצדס השחורה למכירה? הוא ענה לי שכן.
שאלתי אותו 'איפה אפשר לראות את האוטו'
והוא אמר לי שהוא גר ברח' התרבות 2 ברמת השרון –
'הבית עם הגדר הגבוהה מברזל. והרכב חונה בחניה'.
שאלתי אותו לשמו והוא ענה לי שקוראים לו משה כהן.
'מתי מתאים לך להראות לי את הרכב' שאלתי והוא הסביר שהוא בדרך כלל בבית אחרי 5.
אמרתי' משה, אפשר לומר לך משהו? הוא עונה :'כן'.
אמרתי לו :' אתה מניאק'. וטרקתי לו בפרצוף.
גם את המספר שלו שמרתי לי בזיכרון של הנייד.
עכשיו, כשהייתי מדוכדך או סתם בא לי להתפרק על מישהו היו לי כבר שני בני זונה להתקשר אליהם.
ואז בא לי רעיון......
התקשרתי לאידיוט.
הוא ענה :הלו. אמרתי לו שהוא אידיוט אבל לא טרקתי.
הוא שאל:אתה עוד שם? עניתי כן.
הוא צרח:תפסיק להתקשר אלי.
אמרתי לו : מה תעשה לי?
הוא שאל:מי אתה?
אמרתי לו שקוראים לי משה כהן.
'כן? ואיפה אתה גר' הוא שואל.
אני עונה לו 'יא אידיוט - אני גר ברח' התרבות 2 ברמת השרון – הבית עם הגדר מברזל . המרצדס שלי חונה בחניה'
הוא צועק לי : עכשיו אני בא לכסח אותך.
אני : 'כן? אני ממש רועד מפחד' וטורק לו.
מיד צלצלתי למר מניאק .
הוא עונה: הלו?
ואני: הלו מניאק.
הוא צועק: אם אני אגלה מי אתה.....
אני' כן ? מה תעשה?
הוא: אני אזיין לך את הצורה.
אני : ואללה ? נראה אותך – אני בדרך אליך, יא מניאק.
סגרתי לו התקשרתי למשטרה .
הודעתי להם שאני גר ברח' התרבות 2 ברמת השרון, ושאני בדרך הביתה, ושאני הולך לרצוח את הבן זוג ההומו שלי הנקבה הזה.
ואז התקשרתי לערוץ 2 ודיווחתי להם על קטטה המונית ברח' תרבות 2 ברמת השרון.
מהר נכנסתי לרכב שלי וטסתי לרמת השרון.
הגעתי בדיוק בזמן לראות את שני הבני זונה האלה מכסחים אחד לשני את הצורה מול 6 ניידות משטרה וצוות חדשות ערוץ 2.
ומעלינו חג לו הליקופטר של הטלוויזיה.
עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב.
מה אני אגיד לכם –
השיטה הזו של ניהול כעסים היא פשוט פצצה!!
לפני 15 שנים. 5 במאי 2009 בשעה 15:01
אחרי תקופה של כמה חודשים שבהם אני משכנעת את עצמי שזה לא שווה את זה, שעדיף לי ללכת למשהו אחר במקום, שזה עולה יותר מידי, חשבתי שהצלחתי.
על מי ניסיתי לעבוד ?
כי לא ממש הצלחתי...
בכל פעם שברדיו השמיעו אותם, כל פרסומת בטלויזיה שמודיעה על ההופעה הקרבה ובאה...
צביטה בלב.
אתמול התולעת התקשרה ואמרה לי לפנות לי את יום ראשון בערב.
המח שלי התחיל לרוץ, מה קורה ביום ראשון למען השם ? מה דורש את הזמן שלי עד כדי כך ?
הדבר היחידי שעלה לי בראש זאת ההופעה הזאת, זאת שהחלטתי שאני לא אראה אחרי ההברזה של פעם קודמת.
ואז היא אמרה את המילים :
"יש לי הפתעה בשבילך..."
פתחתי זוג עיניים גדול, בלעתי כמות רוק נכבדת והעזתי להוציא את המילים מפי...
"דאפש מוד ? "
כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן !
התולעת קנתה לי ליומולדת מתנה !!! 😲
אנחנו הולכות יחד להופעה הכי אלקטרונית שיש 😄
ישתבח שמך לעד. (למרות שאת משנה אותו כל כמה זמן...)
אני אוהבת אותך !!!! (ולא רק בגלל ההפתעה!)
אז זהו, גמאני הולכת לדאפש מוד 😄
הרבה זמן לא הייתי פה ואני לא יודעת מתי אני אחזור (כי נורא משעמם פה...), אבל הייתי חייבת לשתף אתכם :-)
לפני 15 שנים. 13 באפריל 2009 בשעה 16:28
והוא עדיין לא הסתיים !!!
הספקנו כ"כ הרבה....
קצת שקט, הרבה זוגיות, קצת בידוד, הרבה משפחה וחברים, קצת כשר, הרבה בשר
ובל נשכח את הבודי ראפטינג של דנה !!!!
נסענו האפיפון, הפאנגול ואנוכי לטיול בצפון הארץ, העמסנו ציוד (כולל אוהל שלא היה שימושי במיוחד) ומצאנו את עצמינו בפארק הירדן.
היה מעולה ! אני רוצה עוד ! (אני יודעת שזה יתנקם בי בצורה כלשהיא מתישהוא...)
אז לכל מי שמחפש אותי ותוהה למה אנילא עונה....
כי לא בא לי 😄 אני עסוקה בלחיות טוב לשמשינוי.
המשך חגשמח !!
לפני 15 שנים. 24 במרץ 2009 בשעה 14:10
עשיתי בשכל אתמול, כשחזרתי הביתה הייתי כולי עדיין קרבית מהיום העצבני שעבר עליי, הספקתי לנבוח קצת גם בבית, למזלי, תפסתי את עצמי לפני שהדברים הדרדרו למקומות מכוערים.
כפיתי על עצמי שינה מוקדמת.
אחרי המון זמן, מצאתי את עצמי במיטה מוכנה לשינה כבר ב 21:30.
אין צורך לספר על השינה האיכותית שהיתה לי.
אבל מה כן ? התעוררתי היום פחות קרבית...
מוכנה נפשית ליום המאוד ארוך שעוד לפניי...
(מקווה שהיום לא יגיעו הברקים והרעמים)
והכי טוב, לשמוע מעוד כמה נקבות פסיכוטיות שאני לא לבד בגועל נפש הזה 😄
(איזה מזל)
*המון המון בריאות למי שצריך (המבין יבין...) מאחלת לך לישון עוד השבוע במיטתך שלך } { *
לפני 15 שנים. 23 במרץ 2009 בשעה 12:17
רעמים וברקים והיום הזה יהיה באמת מושלם.
אני במצברוח מזעזע היום.
הכל בחוץ נראה כמו שמרגיש לי בפנים.
אני עצבנית, סף הסבלנות שלי עומד על אפס.
רודפים אותי דברים שמעיקים ולא מוכנים להרפות.
בא לי לנשוך עד זוב דם.
זה התחיל בקושי לקום מהמיטה הבוקר, זה ממשיך לתהום מלאה בעצבים.
אני לא רוצה !
אבל אין לי מה לעשות עם זה.
רע.
כל כך רע.
איך בא לי להתכרבל בתוך עצמי (או באפיפון) ולישון עד שהכל יסתדר מעצמו.
(אין שום סיכוי שזה יקרה, לדברים כאלה יש מין הרגל כזה לא להפתר בעצמם.)
שמישהו יתן לי סטירה ויעיר אותי מהאיכס הזה שאופף אותי.
ראבק, אני בן אדם טוב ! למה זה מגיע לי ?!?!
זה בטח גם מסביר את הבחילה שלא עוזבת אותי כבר איזה שבוע.
איפה מסתתרת קרן השמש שלי ?
ראבק ושוב ראבק.
לפני 15 שנים. 15 במרץ 2009 בשעה 10:15
בחמישי יצאתי מהבית בתור מלאך בסופו של דבר.
אני חייבת לציין שיצא לי מלאך שווה, אפילו שווה מאוד 😄
אפיפון היה שטן (כמה יאה)
היתה אחלה מסיבה, המקום החדש של אייר מצוין.
הצטלמנו להנאתנו, ראיתי לא מעט פרצופים שעשו לי טוב.
היו תחפושות ממש מצויינות, (טיפוס, סחתיין על הגלדיאטור, טיצ'ר, סחתיין על הטורף)
שתיתי לא מעט, רקדתי, נהניתי !!
שישי כבר היה פרוייקט אחר...
התעוררנו וישר לעבודה !
אני לא מאמינה, אבל אשכרה השקעתי 7 שעות במטבח 😲
ההורים שלי + אחותי, גיסי והילדים באו לארוחת ערב.
עמלנו במטבח ואני גאה לעדכן שיצא לנו ממש טוב !
אמנם, כרגיל, בישלנו כמו לגדוד, אבל זה הספיק לנו לארוחת ערב גם בשבת ואפילו לארוחה גם היום.
קצת אחרי שהמשפוחה חתכה הביתה, עלינו שוב על מדי א' ויצאנו לכיוון היומולדת של ארז.
הבית שלהם מדהים !!!
היה ערב מקסים, אנשים טובים, "הופעות" מעניינות, אוירה מעולה, גם הפעם שתיתי קצת, הייתי בראש טוב, תודה לכם ארז וסטואי, היה מעולה } {
אתמול עוד אירוח, המארחים של יום קודם באו אלינו לאכול טוב.
נראה לי שהיה להם טעים (סטואי, להבא אני אארגן לך פוך אחרי האוכל, ידוע שזה עוזר בעיכול 😄 )
עברנו סופ"ש רגוע, דנה כמעט ולא רטטה 😄
ככה אני אוהבת !
(מתי אמרנו יוצא פסח ? אני רוצה עוד חופש !!! )