בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תראי מה עשית...

בעקבות חשיפה לא רצויה הלך הבלוג הישן....
זה החדש, נא לא להרוס !
לפני 16 שנים. 15 במרץ 2008 בשעה 20:41

עברו עליי כמה ימים עמוסים במיוחד.
המסיבה עברה, המון דברים ירדו לי מהראש...

עכשיו הוא לא פה
הוא נסע
מגיע לו להנות קצת
אני אכולת קנאה

פתאום שקט לי
שקט לי מידי

הוא שתה קצת, התקשר אליי ודיבר קצת שטויות
זה עשה לי הרגשה טובה

בחצי שעה שהיתה לנו לפני שיצאנו, התחנחנתי, הבלטתי ישבן, אפילו ביקשתי איזה ספנק או שניים, בכל זאת, התחלתי להתרגל לזה על בסיס יומיומי...

כשהקפצתי אותו אתמול לשדה, דנה באה איתנו, כשחזרנו היא ואני הביתה אח"כ, היא לא היתה מוכנה לזוז מהרכב, כאילו אומרת לי "מזה זה? איפה השארנו אותו? בואי נביא אותו בחזרה..."

היא מתגעגעת אליו הקובבה הקטנה

יו

גם אני

לפני 16 שנים. 8 במרץ 2008 בשעה 17:29

אני לא בהריון !

לפני 16 שנים. 8 במרץ 2008 בשעה 16:21

פשוט בא לי להקיא.

לפני 16 שנים. 3 במרץ 2008 בשעה 16:04

כשרק התחברתי לכאן, היתה לי חרדה גדולה מזה שההורים שלי גילו שאני משוטטת באתרי סוטים, אפילו את הבלוג הישן שלי מחקתי מרוב לחץ.

היום התקשרתי לאמא שלי וביקשתי ממנה לעזור לי בתפירת תחפושת, היא מייד שאלה אם זאת מסיבה של סוטים ואם אני הולכת עם ההוא שלי...

בלי לחשוב פעמיים עניתי לה בגאווה ואמרתי לה שתתאמץ במיוחד בתפירה כדי שאני אזכה בפרס התחפושת המשובחה ביותר 😄

כבר לא איכפת לי מה היא חושבת, היא יכולה לעקוץ אותי עם השטויות האלה שלה, לי זה כבר לא מזיז !

איזו הקלה !

היום אני מספיק שלמה עם עצמי ועם הסטיות שלי כדי להגיד לה :

אמא, כן, אני סוטה, אבל אם יש לך תלונות, זה הכל מהגנים הדפוקים שירשתי ממך ומאבא, תתמודדי 😄

אז נכון להיום, החיים במשפחה שלי על מי מנוחות, היא נזהרת, אני עוקצת, הכל טוב !

לגבי התחפושת, אין מצב שאני מגלה לכם !
כבר שנתיים שגונבים לי פה תחפושות בכלוב הזה של הסוטים.

תאלצו להמתין שבוע ולראות אותי במוסד הסגור :-)

לפני 16 שנים. 18 בפברואר 2008 בשעה 13:17

בקושי התעוררתי, הוא כבר היה במצברוח המתאים, ביקשתי לשטוף פנים לפני שמתחילים, הוא הסכים.
כשחזרתי לחדר, הוא כבר הכין הכל, המיטה מסודרת, נר דלוק על השידה, תיק שחור גדול עמד על הריצפה פתוח, יכולתי לראות שמציצים מתוכו כמה דברים שמפחידים אותי.

"תתפשטי"

"תשכבי על הבטן"

היססתי לרגע ואז עשיתי את מה שהוא אמר.
הפרפרים שהיו לי בבטן התחילו להשתולל יותר ויותר.
נשכבתי על הבטן, הרגשתי איך רגליי נקשרות למיטה, זאת הפעם הראשונה שנתתי למישהו לקשור אותי, לא נח לי עם חוסר שליטה על גופי שלי, זה דרש ממני המון.

שכבתי שם, ערומה, רועדת קצת, מהתרגשות, מקור, אני לא יודעת ממה יותר.

את הידיים לא רציתי לתת לו, זה הרגיש לי כבר יותר מידי, הוא ליטף אותי וביקש שוב, הרפיתי קצת את הידיים המאוגרפות קרוב לגופי, הוא ליפף יד אחת ועוד אחת, קשורה למיטה, שכבתי שם רועדת, ארבעת הגפיים שלי לא בשליטתי יותר.
ביקשתי ממנו בקול מתבכיין שירחם עליי, שזאת הפעם הראשונה שלי, הוא הרגיע אותי קצת, סמכתי עליו.
הבום הראשון הגיע כמעט מייד.
ההלם שהגוף שלי חטף לא יתואר.
מרוב לחץ רק התכווצתי יותר ויותר, הרגשתי איך הדמעות זולגות על לחיי, איך הנשימה שלי מאיצה, הוא התחיל עם המשחקים, מנחית עליי מכה ושואל בטון מתנשא "מה אומרים", אני כהרגלי, התחכמתי ועניתי לו, אבל הוא לא ויתר, עד שהוא לא קיבל את התשובה שלה חיכה המכות המשיכו והמשיכו, נשברתי, כמו כלבה טובה אמרתי תודה על כל מכה בסופו של דבר, זה היה כ"כ קשה לי, הוא ידע את זה.

כשהוא שלף בקבוק אלכוהול נכנסתי ללחץ.
כשהוא התחיל לחטא לי את התחת נכנסתי לעוד יותר לחץ.
בתחנונים גובלים בבכי ביקשתי הכי יפה שרק יכולתי שלא ישלוף עליי מחטים כי בזה אני לא מעוניינת להתנסות, הוא צחקק והמשיך בשלו.
כל הגוף שלי התחיל להתעוות, ניסיתי בכל כוחי להשתחרר מהקשירה המציקה הזאת, דבר שרק הידק את החבלים יותר. הכל רק כדי להתחמק מתחושת הכאב הבלתי נסבלת שאפפה אותי באופן פתאומי.
תחושת צריבה, עקצוץ, לחץ היסטרי, השתוללות מרובה ואז תגלית.
לא מחטים, גלגל כאב.
תמיד טענתי שלמרות החזות הקשוחה שלי, אני רגישה ועדינה, מסתבר שהגוף שלי מסכים איתי...
כמעט מייד בצבצו להן טיפות הדם.
הוא הבין שלאותו יום זה הספיק לי, שיחרר אותי ושכב שם איתי, מחזיק אותו חזק בין זרועותיו הגדולות והבטוחות, היה לי מאוד קשה, חוויה חדשה לי, תחושות חדשות, לחשתי לו באוזן, מתביישת בכל מילה שיוצאת מפי "אני מתביישת נורא, אבל חייבת להגיד את זה, תודה! "
החיבוק התהדק
תחושות הרוגע והשקט שלי גדלו.

עברתי בהצלחה את הכמעט סשן הראשון שלי 😄

לפני 16 שנים. 14 בפברואר 2008 בשעה 16:18

הבוקר לא רציתי לקום מהפוך.
ניסיתי, השתדלתי, התאמצתי ושום דבר לא עזר, הוא אמר לי שהיום אני בחופש, לא הולכת לעבודה...
הסתכלתי עליו בחצי חיוך, התמתחתי וגררתי את עצמי מהמיטה בכל זאת.
אם רק הייתי יכולה לעשות את ההחלטה הזאת בכזאת קלות, ברור שהייתי נשארת שם, בפוך החמים, בין זרועותיו...

אבל לא, אני חייבת להיות זאת עם מוסר העבודה הפולני של אמא שלי, אז קמתי.
בעקבותיי גם הוא .

אני רוצה יומיים של חופש טוטאלי, בלי מחשבות על מה אם, על מה עם...
רק אני והוא, בשיא הדביקות.

נו מה יהיה איתי ? לא רק שאני מתחלפת פתאום, אני גם הפכתי למין חומר לא ברור ממש, דביק להפליא...

והנה אנחנו בפתחו של סופ"ש, בעיקרון נטול הפרעות, רק שהיום שלי לא יגמר בקרוב.
עבודה עד 8 בערב, אחריה משחק של מכבי, מקלחת והופ ! מסיבה !!!

אם הוא רוצה ואם לא, אם הוא עייף (אני יודעת שכן) ואם לא, אני, את הפוצי מוצי שלי אקבל !

לכל מי שמגיע הערב, מצפה לראות אתכם שם, מפזזים ושמחים, I KNOW I WILL

ולכל מי שלא, שקו לי בתחת 😄 אני אהנה !

לפני 16 שנים. 12 בפברואר 2008 בשעה 10:33

כבר חצי שנה שאני מתענה עם נושא ניקיון הבית.
מאז שהעזבתי את המנקה האחרונה שהיתה לי לא מצאתי מישהו שינקה לי את הבית באופן יעיל.
לרגע אפילו עלה הרעיון לעבד ניקיון, אבל תוך שתיים וחצי שניות ויתרתי על הרעיון המטופש הזה.
אז מה קרה.... נתקעתי חצי שנה ללא מנקה !

היום בבוקר הגיעה הפיליפינית החדשה שלי !!!!

אני כ"כ גאה ! יש לי מנקה חדשה ולא, אני לא מלווה אותה לאף אחד ! הפרטים שמורים במערכת, שלא תגנבו לי אותה..

שושנה, (שם בדוי) ברוכה הבאה לביתי הקט !

אני מבטיחה לדאוג לך, לפנק אותך, רק אל תעזבי אותי...

😄 רק המחשבה על לחזור הביתה לבית נקי וריחני עושה לי צמרמורות בעמוד השדרה.

וכן, הבית שלי נראה לאחרונה כמו כלוב של אוגר 😄

אבל לא עוד !

עכשיו הוא יפסיק לקרוא לי פדלאה, אני שונאת לנקות !

תפסיק לצאת עליי בענייני ניקיון הבית, יש שושנה, בנושא תלונות גש דבר איתה !

(איזה יופי של התנערות, לפעמים אני פשוט מתה על איך שהראש שלי עובד...)

לפני 16 שנים. 4 בפברואר 2008 בשעה 13:38

לא נעים לי לכתוב את זה פה.
אולי בגלל שהבלוג שלי בד"כ משמש אותי כמקום פורקן לשטויות ותלונות שיש לי...

אבל הפעם, לשם שינוי, עם כל הדביקות שכרוכה בזה, אני חייבת להודות ש....




טוב לי !

אני חייכנית, נעימה, קצת קורנת אפילו (מסמיקה פה אפילו!)


בסך הכל, IT'S ALL GOOOOOOOOD !

לפני 16 שנים. 24 בינואר 2008 בשעה 16:19

אז זהו, יש חדש...

לקח לי זמן אמנם, אבל הנה התמונות שהבטחתי לפני כמה פוסטים.

http://www.thecage.co.il/coppermine/index.php?cat=25843

תהנו !

אני יודעת שאני נהנתי :-)

לפני 16 שנים. 7 בינואר 2008 בשעה 17:28

אתמול האגו שלי קיבל כאפה רצינית שאפילו השאירה סגול :-0