תראי מה עשית...

הבוקר לא רציתי לקום מהפוך.
ניסיתי, השתדלתי, התאמצתי ושום דבר לא עזר, הוא אמר לי שהיום אני בחופש, לא הולכת לעבודה...
הסתכלתי עליו בחצי חיוך, התמתחתי וגררתי את עצמי מהמיטה בכל זאת.
אם רק הייתי יכולה לעשות את ההחלטה הזאת בכזאת קלות, ברור שהייתי נשארת שם, בפוך החמים, בין זרועותיו...

אבל לא, אני חייבת להיות זאת עם מוסר העבודה הפולני של אמא שלי, אז קמתי.
בעקבותיי גם הוא .

אני רוצה יומיים של חופש טוטאלי, בלי מחשבות על מה אם, על מה עם...
רק אני והוא, בשיא הדביקות.

נו מה יהיה איתי ? לא רק שאני מתחלפת פתאום, אני גם הפכתי למין חומר לא ברור ממש, דביק להפליא...

והנה אנחנו בפתחו של סופ"ש, בעיקרון נטול הפרעות, רק שהיום שלי לא יגמר בקרוב.
עבודה עד 8 בערב, אחריה משחק של מכבי, מקלחת והופ ! מסיבה !!!

אם הוא רוצה ואם לא, אם הוא עייף (אני יודעת שכן) ואם לא, אני, את הפוצי מוצי שלי אקבל !

לכל מי שמגיע הערב, מצפה לראות אתכם שם, מפזזים ושמחים, I KNOW I WILL

ולכל מי שלא, שקו לי בתחת 😄 אני אהנה !