|
|
|
פייי כמה זמן לא הייתי כאן...
משהו השתנה פה ?
יש למישהו עידכונים בשבילי, או שעדיין רדום ויבש פה ?
יש לי לאחרונה חלומות ממש משונים !
איפה לא הייתי בחלומות שלי, הייתי על איים טרופיים, הייתי בהודו, ראיתי זוועות, חתולים חצויים, אסונות בקנה מידה מפחיד, אנשים חשובים לי שמתו, רוחות של אנשים מהעבר שלי, מה לא עובר עליי בשינה.
מישהו יודע לפענח חלומות אולי ?
רק שעכשיו אני משילה את עורי (במלוא מובן המילה)
והטראומה של חזרה לשיגרה הכתה בי וחזק !
בדרכי לעבודה היום ראיתי שלט חוצות, נדהמתי כשקראתי את תוכנו.
אתר אינטרנט שמפרסם את עצמו, עכשיו, יצא לי לראות פרסומות לאתרי הכרות, יצא לי אפילו לשמוע שלמכון אדלר יש תכנית הכרויות להורים שמעוניינים לשדך את ילדיהם ללא ידיעתם (גם מזה נדהמתי), אבל הפרסום הזה נראה לי הזוי משהו.
אתר שמתגאה בכך שכל השאר מבטיחים לכם למצוא אהבה, אנחנו מבטיחים לכם את מה שכולנו באמת מחפשים !
אתר הסטוצים הגדול בישראל !!!
קראתי את זה כמה פעמים, לא יצאתי מההלם כל כך מהר...
לא יודעת מה להגיד, אני לא יודעת אם זה יחשב כהתחסדות מצידי, אבל לי זה פשוט נראה wrong!!!
יש בזה משהו ממש מגעיל אפילו.
מה קרה לללכת לפאב או משהו, למצוא את מה שמחפשים בצורה טיפה יותר אישית ותרבותית מאשר להקליד אונליין שאתה מחפש אורגזמה על 2, רצוי שתגיע באריזה חטובה בלונדינית ומאיזור המרכז...
😲
יש לי כמה כאלה בחיים בימים אלו.
שתיים מהן כלבות אמיתיות, השלישית כלבה וואנבי לחלוטין, אבל יוצא לה לא רע בכלל.
אני חייבת לציין שאני די מקדישה לה את הפוסט הזה.
כלבה, אני יודעת שאת קוראת את הפוסט, כן כן אל תתביישי להגיב עליו....
עכשיו, את ואתם בטח שואלים למה כלבה, אז ככה :
את יודעת לבכות לי שאת לא רואה אותי כמו פעם, אבל גם את לא טורחת יותר מידי לדאוג שזה יקרה.
את יודעת להגיד לי דברים כמו "בואו אליי, את והשומנים שלך " ואז את מצפה שנבוא באמת...
את מתה על העומס הזה שיש לך בעבודה ואז את מתרצת את העובדה שאת לא מרימה טלפון בעובדה שאת עובדת קשה מידי.
את הולכת לסרט וטורחת להודיע לי רק כשאת בדרך לקולנוע שאת הולכת ולמה אני לא באה גם.
וכו וכו וכו...
למה את אף פעם לא יוזמת פעילות משותפת ???
מתי קרה שאת הצעת שנעשה על האש, או פיקניק בפארק או משהו כזה ?
בתור בת זוג שלך לאורך תקופה מאוד ארוכה, אני חושבת שהגיע הזמן שתזמי קצת יותר.
אני לא מצפה שתביאי לי פרחים ביום האהבה, אבל לא יזיק אם תשלחי לי איזה sms עם לבבות או משהו כזה 😄
את כבר לא אומרת לי שאני יפה !
ואני כמו אישה ממוצעת סולחת לך תמיד ואוהבת אותך just the way you are.
בלי קשר בכלל, יש לי בדיחה !
אב מבוגר מתקשר לבתו המתגוררת בחו"ל
אב : רוחלה, תשמעי, החלטתי שאני מתגרש מאמא שלך
רוחלה : מה ??? אבא, אל תעיז לעשות שום דבר כזה, חכה, אני מתקשרת לשולה (אחותה) אל תעשה שום דבר !!!
שולה, האחות מתקשרת לאביה לאחר שיחה עם רוחלה
שולה : אבא, מה שמעתי ? למה מתגרש ? מה קרה ?
אב : אני לא יכול יותר עם אמא שלכן, עכשיו כששתיכן לא גרות בבית או בארץ, המצב פשוט בלתי נסבל, אני רוצה להתגרש ואני הולך לעשות את זה מיד אחרי פסח !
שולה : אבא, אתה לא עושה שום דבר ! רוחלה ואני עולות על מטוס ומגיעות תוך כמה ימים, עד אז, אל תעשה שום דבר !
השיחה מנותקת והאב פונה לאשתו פנינה
פנינה, שתי הבנות מגיעות לפסח ואפילו על חשבונן !
מישהו היום ציין בפניי עובדה מעניינת.
הוא טוען אחרי הכרות ארוכה איתי שהתוונלתי לחלוטין.
אני חייבת להסכים עם זה...
דיברנו על זה שצריך לעשות מחקר על מה קורה לאנשים בעקבות מחסור חמור בפמדום.
מעניינות אותי התוצאות של מחקר כזה.
זה גם מתקשר לי לאיזה פוסט שמסתובב פה בפורומים, לגבי זוגיות ובדסמ, רוב האנשים מגיבים לגבי אנשים מקצוות שונים של התחום, אותי מעניין לדעת מה עם שני אנשים מאותו צד.
מה עושים כשיש בבית שני שולטים והבדסמ נאלץ להדחק הצידה לחלוטין ?
במקרה שלנו שני הצדדים קשים, שני הצדדים מאוד דומיננטים, שנינו לא מסוגלים להיות בצד המקבל, וניליות זאת האופציה היחידה שלנו כנראה...
ללפני שלוש שנים בערך.
כל מיני דברים שעולים לאחרונה מחזירים אותי אחורה למקומות הזויים.
לא יודעת כמה אני מרוצה מהמצב, אבל אני מנסה...
בהקשר אחר, היום עבר שבוע מהיום שמאסטר נפטר, זה מרגיש לי כמו הרבה הרבה יותר מזה.
איך הייתי רוצה עכשיו שתהיה לי הזדמנות ללחוץ על כפתור ה REW ואז על כפתור ה PAUSE
כל ערב כשאני יורדת עם דנה לטיול אנחנו עוברות ליד הקבר שלו ואני מדברת אליו קצת, אני לא יודעת אם זה טוב לי או לא, אבל אני עושה את זה, אולי יהיה לי טוב יותר אם לא נגור שם, אני אוכלת סרטים בכל הטעמים.
אני עוברת תקופה לא קלה לי, אני עצובה, עצבנית ולא כ"כ נעימה, מה גם שהמחזור אוטוטו מגיע...
אני צריכה לתלות תמרור "עצור" על עצמי, או אולי "אין כניסה".
ביום רביעי בבוקר, בבית.
הוא עשה את ההחלטה במקומנו.
זה היה נוראי לראות.
קברנו אותו בפינה ירוקה מתחת לבית.
היום אנחנו הולכים לסבב ב' אצל הוטרינר.
אני חייבת לציין שהיו לי תקוות ממש טובות, לצערי המצב מדרדר שוב.
היו לנו כמה ימים טובים אחרי הזריקה, הוא היה מלא חיים כמו שכתבתי, ביומיים האחרונים הוא שוב מדוכא, לא אוכל, שוכב רוב היום באותה תנוחה, לא זז במיוחד.
הוא גם פיתח לעצמו תחביב חדש, הוא נשכב ליד קערת המים של דנה, משעין את הראש על הקצה שלה כשהראש שלו פונה לתוכה, פשוט נרדם ככה, זה נראה נוראי, כאילו שהוא מנסה להטביע את עצמו בשכיבה.
אני עובדת היום ואפיפון ילך איתו לוטרינר, אני כל כך מקווה לחדשות אופטימיות, שלא יתן לו שוב זריקה כזאת, כי זה רק יעשה לו נזק בכבד בסופו של דבר.
אוי מאסטר מאסטר, מה יהיה איתך ?
חזר החתול !
נשברתי ביום חמישי והורדתי לו את הצלחת, זה לא עשה כלום...
הוא נשאר מדוכא לגמרי, בשישי הלכנו לוטרינר להסיר לו את התפרים, אז שפכתי עליו את כל הדאגות שלי, כל הפולניה נזלה ממני, באמת.
הוא עשה לו בדיקת דם, תפקוד כליות, הכל יצא תקין להפליא, אז המסקנה שלו היתה שיש לו איזו החלשות שרירים, לא ברור ממה, יתכן שהוא מבוגר ממה שחשבנו (בכל זאת הוא נמצא ברחוב ככה שאנחנו לא יודעים בן כמה הנסיך), הוא קיבל זריקת סטרואידים וטיפול ממושך של ויטמינים.
אתם לא מבינים מה זה עשה לו, הזריקה עבדה ממש מהר, תוך שעתייים מאסטר חזר ללכת, לקפוץ, אפילו להתלונן !
יום אחרי, הייתי בטוחה שהזריקה כבר לא תשפיע והוא יחזור למסכנות שוב, להפתעתי, זה לא קרה.
החתול חזר לעצמו לחלוטין !
כבר עברו כמה ימים והוא בסדר גמור, כנראה שהזריקה נתנה לו את הבוסט שהוא היה צריך, הבעיה היחידה שנוצרה זאת התלות שהתולעת פיתח בפינוקים שהרעפנו עליו בשבועיים האחרונים, הוא דורש כל הזמן אוכל רטוב, פסטרמה, טונה, או כל דבר שיוצא מהמטבח ולא ממיכל האוכל היבש שלו...
איזו אבן ירדה לי מהלב פשיוווווו
אפילו דנה מרחרחת אותו כדי לוודא שלא החלפנו לה את החתול 😄
ביום שישי ביקורת נוספת, אני מקווה שעלינו על דרך חדשה ובריאה.
נ.ב.
הוא ביקש למסור תודה לכל המודאגים } {
לפני שבועיים המאסטר שלנו עבר ניתוח.
היה לו מין גידולון ברגל, משהו לא מזוהה, אז החלטתי לקחת אותו לוטרינר ולבדוק מה זה.
ההחלטה לניתוח היתה די מידית, אז הוא חתך אותו...
החתול חזר הביתה עם צלחת לווין על הראש ועם לא מעט תפרים ברגל.
מאז, הוא לא חוזר לעצמו...
מאוד קשה לו עם הצלחת על הראש, זה מאוד מגביל אותו מבחינת תנועה, הוא זהיר בכל תנועה שהוא עושה.
בשבוע האחרון קיוויתי שזה יעבור לו, זה לא קורה, המצב שלו מחמיר, מה עוד שמצאתי עוד כמה גושים בלתי מזוהים על הגוף שלו.
ביום שישי אנחנו שוב אצל הוטרינר כדי להסיר את התפרים ואת הצלחת, נראה מה יהיה לו להגיד לגבי שאר הגושים, אני מקווה שזה לא רע כמו שאני חושבת, אני עוד יותר מקווה שכשתרד הצלחת הוא יחזור לעצמו.
כרגע, זה הכניס אותי למצברוח נוראי, אני דואגת לו !!
