מה לעזאזל

מה לעזאזל עובר על הגוף שלך?

אני עומדת מול המראה ושואלת את עצמי.

הוא אמור להיות בסדר.

בואי נסתכל ביחד.

זה הראש, זה הצוואר.

עד פה הכל נכון.

אלו הידיים. ידיים קצרות ומלאות בחבורות על השרירים.

זה החזה.

זו הבטן.

איך אני שונאת את הבטן.

לא משנה כמה אני מנסה להיפטר ממנה.

אולי אפילו מנסה לקבל אותה.

היא מגעילה אותי.

אני מגעילה אותי.

משחק עם הגובה של המכנסיים.

נוריד אותם קצת, לחשוף קעקועים.

או שנעלה אותם קצת, כדי להסתיר אזורים לא נכונים.

הבטן מתחילה לקבל צורה עם השנים.

אבל אני עדיין שונאת אותה.

לא כולנו נועדנו להיות רזים.

אז למה לא אני?

נרד עוד קצת למטה.

על המפשעה אין מה להתעכב.

נעבור לירכיים.

מגעילים לא פחות מהבטן.

השומן שהצטבר שם, מסתיר את השרירים היפים עליהם עבדתי כל כך קשה.

הכל מגעיל אותי.

נרד מעט למטה, לשוקיים.

השרירים שם יפים, אבל לא מספיק בולטים.

דווקא שם? שם אין שומן!

השריר שם בולט רק כשהוא במאמץ.

גורם לי לרצות להיות במאמץ תמידי.

אחרי שסקרנו את כל האזורים.

הגיע הזמן להסתכל במבט כולל.

מבט מהיר במראה מבהיר לי דבר אחד.

אני כל כך מעוותת, שזה כואב.

בא לי להקיא.