סיפור מעניין שנזכרתי בו.
לפני כמה חודשים היה חג הפסח.
הייתי אחרי פרידה טרייה
וכשאני אומרת טרייה
אני מתכוונת טרייה
כי ביום שלפני זה צעקתי עליו שאני לא רוצה לשמוע ממנו יותר.
בבוקר של ערב הפסח דיברנו בטלפון
הוא היה כועס ופגוע
וגם אני, לא פחות ממנו
אז החלטנו שהוא לא יבוא הערב לאבא שלי לחג.
אז התלבשתי ונסעתי.
הגעתי לתחנת הרכבת
ארבעים דקות לפני הרכבת לירושלים!
(מזעזע המצב, אבל זה כבר סיפור אחר ;))
אז התיישבתי למעלה
לא ברציף החנוק
אלא מול החנות הקטנה.
ואז
הוא ישב לידי.
גבר צעיר
גבוה
שרירי ומקועקע
היו לו עיניים כל כך טובות.
הורדתי את האוזניות.
חיפשתי מילים להתחיל שיחה.
ואז הגיע ילד קטן ואמר לו
"אבא, מתי מגיעה הרכבת?"
פאק.
הילד בערך בן 8-9
מה שאומר שהבחור לא כל כך צעיר כמו שחשבתי.
הבחור פנה לבן שלו ואמר
"אתה זוכר שאתה נוסע לאימא לבד, נכון? אתה זוכר באיזה תחנה לרדת?"
נשמתי עמוק.
אז הוא לא נשוי.
גרוש? אולי פרוד?
אולי סתם ילד עם אקסית שהחליטה לעשות לו צרות?
הילד היה כל כך מתוק!
הוא ישב בינינו
אכל ארטיק שוקולד
אבא שלו ליטף לו את הראש
אבל איך מתחילים עם גבר כשהבן שלו יושב לידו?
ואז הכרוז הודיע שהרכבת שלי נכנסת.
ואני?
קמתי וירדתי לרציף
לתפוס את הרכבת.
שעתיים לאחר מכן
כשהגעתי לבית של אבא שלי
סיפרתי את הסיפור לאשתו
היא הביטה בי ואמרה בצורה הכי ישירה בעולם
"היית צריכה להתחיל איתו".
חבל שלא התחלתי איתו.
מעניין איפה הייתי היום אם הייתי מתחילה איתו :)