אתמול היה מדהים.
הייתי איתו
שוב
וזה פשוט משתפר מרגע לרגע.
הלכנו לטיילת בתל אביב
ישבנו במקום יחסית מבודד מאנשים
צפינו בשקיעה תוך כדי שאנחנו מדברים
מצחקקים
מתנשקים
מתחבקים
ובכלל
הרגשתי כאילו היינו לבד בעולם.
כשהשמש שקעה
המשכנו לטייל ולדבר
הוא נפתח בפניי ודיבר איתי בגלוי על מה שמפריע לו
הדבר שהכי מפריע לו
הוא שלתחושתו
אנחנו לא נפגשים מספיק.
אתם קולטים?!
"אני לא רואה אותך מספיק"
זה בערך כמו להגיד
"אני רוצה לראות אותך הרבה יותר"
וזו המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל ממנו.
אז כן
אני אעשה מאמץ לראות אותו יותר
ובינינו?
אני רוצה לראות אותו יותר.
אני לא רוצה להתרחק ממנו.
אתמול ישבנו
דיברנו והתחבקנו תוך כדי
הוא סיפר לי איזה סיפור תוך כדי שהוא מחבק אותי
עיניי תפסו את שפתיו כשהוא דיבר
השפתיים זזו
הקול יצא
אבל פשוט בהיתי
הרגשתי בעננים ממנו
בקושי הצלחתי להקשיב.
כשהתנתקנו מהחיבוק
בהיתי לו בעיניים
הן כבשו אותי.
הוא כבש אותי.
זה כל כך מוזר.
הרבה זמן לא הרגשתי ככה למישהו.
הרגשות החדשים שלי מפחידים אותי.
