אני חושבת שאני מתחילה להתרגל
להיות עם אופנוען.
הגיע הערב
ואנחנו אצלו
והוא נוגע בי בצורה מטורפת
מרעיד אותי באמת
אף אחד בחיים לא גרם לי לרעוד ככה
עובר לו הזמן
אני כבר מטפטפת לו על המיטה
שנינו מתנשפים כמו חיות
ופתאום אני קולטת
שכבר אמצע הלילה!
אני חייבת להגיע הביתה
"עוד קצת"
הוא מבקש
"עוד חיבוק אחד גדול"
ואני כמובן לא יכולה לסרב לידיים שלו
אז אנחנו מתחבקים
וכשאני מרגישה שאני עומדת להירדם עליו
אני קופצת ואומרת לו
שזה הזמן ללכת.
תוך חמש דקות שנינו לבושים
יוצאים מהבית
ומגיעים לאופנוע.
כלי מדהים לגבר מדהים.
הוא שם עליו את הקסדה
ומסדר לי את שלי.
הוא כל כך גבוה
שהוא מתיישב עליו בלי למצמץ.
אני לעומתו
צריכה קצת להיאבק בטיפוס כדי להגיע למקום הנכון.
אני מצמידה את המפשעה שלי אליו
מחבקת אותו חזק
ובתוך שנייה אנחנו כבר בתנועה.
הוא נוסע דרך רחובות
עוקף מכוניות
תוך כדי הנסיעה הוא מסתובב ומדבר איתי
ואני צועקת עליו
שיסתכל על הכביש
אבל הוא צוחק ונותן לי מכה על הקסדה
כי הוא יודע בדיוק איך לעצבן אותי.
כשמגיעים לרמזור
הוא תופס את שתי הידיים שלי
ומהדק אותן סביבו עוד יותר
כדי שהחיבוק יהיה יותר חזק
ושאני אצמד אליו יותר.
תוך כדי הנסיעה
הוא מלטף לי את הרגל
הוא כל כך רגוע ושליו
הוא פשוט נולד לעבוד עם כלים גדולים.
הגענו אליי הביתה תוך כמה דקות
ולמרות שהיה אמצע הלילה
לא יכולתי לסרב לנשיקה מטורפת
כשהוא נשען על האופנוע בנונשלנטיות
ואני כרוכה עליו כמו מעריצה
שתי ידיו חופרות לי בעור
הציפורניים שלי בתוך השיער שלו
וכאילו שנינו לבד בעולם.
אחרי כמה דקות ככה
הוא שם את הקסדה
הפריח נשיקה באוויר
ונסע.
מי שמכיר אותי יודע שאני פחדנית
ושאופנוע מבחינתי זו מכונה של מוות.
אבל כשהוא עושה את זה
אני מרגישה בטוחה.
אני פשוט יודעת שהוא לא ייתן לי ליפול.