הייתה לי שיחה מאוד קשה עכשיו
עם מישהו שראיתי בו פוטנציאל
וממש פגע בי.
היום הייתי עסוקה.
שלחתי לו הודעות בודדות.
אז הוא ניצל את הזמן ורפרף לי בבלוג.
הוא הגיע לסיפור של עמית.
סיפור מזעזע לכל הדעות
אבל
סיפור שנגמר במאי 2021.
הוא שאל מה אני חושבת על מה שהיה שם
ואמרתי לו בשיא הכנות
שאולי טעיתי באיך שעשיתי את הדברים
אבל אני לא מתחרטת על הקשר שהיה לי עם עמית.
לטענתו
זה פאק באמינות שלי
הוא אפילו נתן לי עצה "חברית"
למחוק את הסיפור הזה מהבלוג.
סליחה?!
או שניסה לעקוץ ואמר
"את לא בוגרת ומנוסה וחכמה כמו שאת חושבת"
וגם הוסיף ואמר שאני
"פאקינג ילדה טיפשה".
ואני תוהה לעצמי
למה?
כי אני כנה ואותנטית?
כי אני הוגנת?
אני לא מתכוונת לשקר.
טעיתי באיך שעשיתי את הדברים
אני מודה בזה
ואתחרט על כך עד יומי האחרון
אבל מכאן ועד להסיק מסקנות על האופן בו אני מתנהלת היום?
לא מגניב.
והנה שוב אני מוכיחה לעצמי
שציפיות נועדו לכריות
ולא לגברים :)
