לפני 7 חודשים. 17 באפריל 2024 בשעה 8:46
לא הייתה לי ברירה
הייתי חייבת לשים את הקיר הזה בינינו
אנחנו מתקרבים יותר מדי
וזה כואב לי יותר מדי.
אני לא יכולה לדרוש שתהיה שלי
במיוחד לא כשעכשיו אתה של אחרת
ואני של אחר עוד הרבה לפני.
אני כבר יודעת שאעזוב אותו.
זו לא שאלה של האם
אלא שאלה של מתי.
אני לא רוצה שתחכה לי
אתה צריך להמשיך הלאה
לפרוח וללבלב.
היא נשמעת מקסימה.
דומה לי מאוד לפי מה שאתה מתאר
מקווה שמצאת אחת שראויה לזה
ראויה לכל הטוב שאתה מסוגל להעניק
ראויה לך
כי אתה פרס
ואני אף פעם לא הטיפוס שזוכה.
אני תמיד בזמן הלא נכון
במקום הלא נכון.
אני מצטערת.
אולי אני פוגעת בך
אבל שתדע שאני שוברת לעצמי את הלב.
אני אוהבת אותך.
לא אשכח אותך לעולם.