מה לעזאזל

הזמן תקוע

ובדרך כלל זה לא כל כך נורא

אבל היום?

זה סיוט!

לא התאמנתי שבוע פלוס

(בבית לא נחשב)

והיום אני חוזרת סוף סוף להתאמן.

אבל מה

הזמן לא רוצה לזוז

והאימון מרגיש רחוק מאי פעם.

אני מקדימה לאימון

כדי לפגוש אותו

כי אנחנו מתאמנים באותו מתחם.

אני מחכה לחבק אותו

גם אם זה רק לשעה

הרי לא באמת נוכל להתראות כמו שצריך עד סוף המבחנים

ואני מתגעגעת 

אני כל כך מתגעגעת

הוא שלי

הוא חייב להיות שלי

הוא רוצה להיות שלי

וכך גם אני

רוצה להיות שלו.

אני חושבת עליו המון

חיכיתי ליום הזה יותר מדי זמן

להתאמן ולראות אותו

שני הדברים היחידים שאני צריכה.

הצילו

נפלתי חזק.