זה לא מוצא חן בעיניי
(אזהרה - פוסט לא מכובד)
אבל אני חייבת להוציא את זה החוצה
כי אני לא יכולה להחזיק בבטן יותר.
ניסיתי להתעלם
אבל זה מטריד אותי בטירוף.
אני חייבת להגיד את זה פעם אחת.
אני נמשכת לפרופסור שלי.
הפרופסור שלי
הוא אושיית מחקר כבר יותר משני עשורים
שם מוכר מאוד באקדמיה
כך שהוא לפחות בן 50.
פניתי אליו בבקשה שינחה אותי
והוא הסכים בחיוב.
בשיעור שלו אני יושבת בשורה הראשונה
ממש מול הפרצוף שלו
ולאחרונה אני שמה לב שאני חושבת עליו
מחשבות לא טהורות.
מה זה אומר?
אני אומרת לעצמי
שלא הייתי מאמינה שהוא בן 50 אילולא ידעתי מה הסטטוס המחקרי שלו
חושבת על השרירים הבולטים מאוד בשתי ידיו
ועל הוורידים החזקים בזרועותיו.
אני בוחנת את כפות ידיו
ומגלה שאין טבעת.
גרוש?
ככל הנראה.
מה הכי עושה לי את זה בו?
כשהוא מדבר.
הוא מדבר באופן מתמטי
ומי שמכיר אותי יודע
מתמטיקה בשבילי היא חולשה.
וזה לפני שהוא מתחיל לדבר על שליטה
(במסגרת חומר הלימוד כמובן)
ואני מוצאת את עצמי נוזלת
ותוהה לעצמי
האם אדם שעוסק רוב חייו בתחום השליטה
בעיקר בפן המחקרי
האם הוא שולט או נשלט?
אני לא קונה את זה שהוא ונילי!
הייתי מתה לחקור בעצמי מה הוא.
אני מהמרת על שולט.
אני לגמרי רואה אותו מעביר אצבע על השפתיים שלי
ולוחש לי בשקט
"את הסטודנטית הכי טובה שלי"
או לחילופין
"סטודנטיות כמוך חייבות להיענש"
ושלא תחשבו שלא קלטתי את העיניים שלו
שכששאלתי אותו שאלה שחורגת מגבולות הסילבוס
בידיעה שבמקרה היום אני לבושה במחשוף וקעקועי החזה בולטים
אתם באמת חושבים שלא ראיתי אותו מסתכל לי על החזה?
ובצדק.
החזה שלי מדהים.
אבל הוא יודע שזה יכול להביא לסילוקו
וגם לסילוקי
אז הוא מהר מאוד הסיט את המבט
הביט לתוך עיניי
אבל הנזק כבר נעשה.
אלוהים ישמור.
האיש הזה יקבע את עתידי באקדמיה
ואולי דווקא הסמכות היא מה שמדליק אותי
אני לא יודעת
אבל בכל מקרה
גורלי מונח בידי האיש הזה
ואני עסוקה בלפנטז איזה חיית מין הוא.
מה לא בסדר איתי?
איך מגיעים מוכנים למפגש הבא?
