הגוף שלי עובד מוזר
ומיום ליום אני מגלה בו מוזרויות חדשות.
רוב הדברים יישמעו לרוב האנשים לא הגיוניים
ועדיין
מבחינתי הם המצב הטבעי.
(אזהרה - פוסט ארוך)
פעילות גופנית עושה לי ללכת לשירותים.
בדגש על פעילות אירובית.
מצד אחד
זה מוזר בטירוף
מצד שני
אני לגמרי יכולה למנף את זה לטובתי.
אם יש לי עצירות
אני יכולה ללכת לרוץ שניים שלושה קילומטרים
(ולסבול מכל רגע כמובן)
ואז ללכת לשירותים.
קסם.
משככי כאבים מעלים לי חום.
כן כן
זו תופעה שרוב הרופאים לא שמעו עליה
אבל כשמשהו קורה לי אינספור פעמים
אני מאמינה בו.
כשאני לוקחת כדור
כמו אופטלגין או אקמול
בתוך פחות משעתיים
החום שלי עולה ואני מושבתת למיטה.
זה לא כיף
כי אם יש לי כאב ראש אז אני תקועה איתו
אבל מצד שני
אם אני רוצה לזייף מחלה
זו הדרך הכי קלה בשבילי.
ואם כבר כאבי בטן הזכרנו
גם הימנעות ממזון עושה לי רע.
אם אני לא אוכל כמעט יממה שלמה
הבטן שלי תכאב
עד לכדי הקאה.
למה?
לא יודעת.
האם לזה יש יתרונות?
יכול להיות.
עוד לא חשבתי על אחד.
אני יכולה להירדם בכל מצב.
כן
ממש בכל מצב
אני לא צריכה לשכב
או להיות בנוחות כלשהי
העיקר לסגור עיניים
ואני יכולה לישון.
כן
אפילו מול אנשים.
אני נראית יותר רזה בעירום.
גם זו לא תופעה הגיונית
הרי בגדים אמורים לטשטש שכבות מיותרות
ואצלי?
הבגדים רק מבליטים את השומן המעיק
והעירום דווקא גורם לו להיראות... סביר.
(מי שיגיב ויבקש תמונת עירום - ייחסם)
אני מקבלת עונג מכאב.
טוב נו
אני באמת צריכה להסביר מה זה אומר כאן?
פה כולם סוטים.
אני צוחקת כשאני עצובה.
זה לא מסתדר בכלל
אבל אני פיזית מתחילה לצחוק
כמו איזה גאון משוגע
ברגע שבו אני חשה אבל או צער כבד.
למה?
לעזאזל אני לא יודעת.
אני בטוחה שיש עוד הרבה דברים
דברים שלא עולים לי בשלוף
ואם אמצא
אעדכן.
לא שזה באמת מעניין מישהו.
תזכורת לעצמי
שום דבר לא מובן מאליו.
מה ששגרתי עבורך
יכול להיות חריג ומוזר לאחרים.
