לכל אדם בחיינו יש תפקיד.
לחלק יש תפקיד גדול
לחלק קטן
אבל אין אדם בלי השפעה.
לבחור האחרון שיצאתי איתו היה תפקיד
להתקין לי חוסם פרסומות בטלפון
(כי אני טכנופובית)
הבחור שלפניו
לימד אותי לא להתפשר על עצמי
ואחד לפניו
לימד אותי לאהוב מהכאב.
התפקיד של החדש אצלנו במשרד
הוא להוריד ממני עומס
ושל החדשה שהגיעה לפניו
להצחיק אותי עד כאב.
התפקיד של החברה שאני פוגשת מחר
הוא להראות לי שיש עוד אנשים טובים
והתפקיד של החבר שבא איתה
לצחוק איתי על דברים מטופשים.
נשארה שאלה אחת לא פתורה.
אם הוא כבר לא חלק מהחיים שלי
כנראה שסיים את המשימה שלו אצלי.
אם כך
אז מה היה התפקיד שלו?
חשבתי על זה המון.
אולי הוא בא ללמד אותי דברים חדשים.
לא לא...
זה פשוט מדי.
אולי הוא נועד להזכיר לי שמגיע לי יותר.
גם זה כללי ברמות.
אולי הוא נועד לנטוע בי ביטחון.
אין מצב
היה לי ביטחון לפניו.
אולי הוא בא בשביל ללמד אותי רוסית.
לא נו
זה גם לא זה.
מה התפקיד שלו לעזאזל?
חשבתי על זה המון
ואז
בנסיעות רכבת שגרתית
ספוטיפיי הקפיץ לי שיר
שהוא לא הקפיץ לי מעולם
ולפתע
הבנתי הכל.
את השיר הזה הוא הקדיש לי
ביום שבו סיימנו את הקשר.
ובכנות?
אף פעם לא הקשבתי לו.
הכרתי את המילים של הפזמון
והרגשתי שזו הסיבה.
היום כתבתי תוך כדי שהשיר הזה התנגן
ולראשונה
הקשבתי למילים.
יותר מפעם אחת.
ואז הבנתי את תפקידו.
הוא לא סתם נכנס לחיי.
הוא נכנס כדי ללמד אותי שיעור.
שיעור על אהבה
על קנאה
על אמון
על אמת ושקר.
על מי שאני
ועל מי שאני צריכה.
תנו לי לסכם לכם את מה שנדרש לי שנים ללמוד.
אני אולי אף אחת
אבל אני אינסופית.
אני מי שאני
ואני צריכה אותי.
ויותר מהכל
הוא לימד אותי שיש אהבה
שיכולה להיות מסוכנת
מרוב שהיא חזקה ועוצמתית.
עם כוח גדול באה אחריות גדולה
ולא כל הנוצץ זהב.
אם היינו נשארים ביחד
היינו הורגים אחד את השנייה.
מוקדש לארוסי לשעבר.
תודה לך על מה שלימדת אותי.
