גם אני עושה טעויות.
אני לא אוהבת את זה
אבל ככה זה.
כולנו עושים טעויות.
אני מקבלת את זה
אבל הכי קשה לי
כשאני טועה באנשים שמולי.
לפעמים אני מתבלבלת לחשוב
שיש מולי אדם טוב
ובסוף הוא מתגלה כאדם רע.
זו סוגיה שכולם מדברים עליה לכן לא אגע בה.
אני מעדיפה לדבר על המצב ההפוך
כשאני חושבת דברים רעים
על אדם שמתגלה להיות טוב.
לא היה לי נוח איתה.
היא הרגישה לי מנותקת
כאילו היא מנסה לדחוק אותי החוצה
לא לתת לי מקום.
אני שונאת כשאין לי מקום.
הרגשתי שהיא שונאת אותי
אז באופן טבעי שנאתי אותה.
אני לא אוהבת להרגיש לא שייכת
והרגשתי שהיא מה שמונע ממני להרגיש תחושת שייכות.
אבל למה?
למה את לא מחייכת אליי?
למה כשאני מדברת את מתעלמת?
למה אני אוויר בעינייך?
אתמול היא חיפשה אותי
כך אמרו השמועות
והיום?
היום היא ניגשה אליי
ואמרה לי
שיש לנו מטלה לעשות יחדיו
שתינו נמדדות עליה
גלגלתי עיניים בגלל אופי המטלה
והיא חיבקה אותי ואמרה
"נעבור את זה ביחד".
וואו.
ממתי את מחבקת אותי?
ממתי אנחנו חברות?
חשבתי לעצמי
שאולי זה בא לה במקרה
אבל לא!
כשהעברתי את ההרצאה שהייתי צריכה להעביר
היא עזרה לי!
היא התנדבה לעזור לי
לא ביקשתי ממנה
לעולם לא הייתי מבקשת
היא פשוט קפצה ונרתמה לסייע.
אולי טעיתי בה
ומי יודע
אולי גם היא טעתה בי
וכשהיא הבינה את טעותה
היא שינתה את הגישה.
להודות בטעויות זו גדולה בעיניי
ואני שמחה שהיא עשתה את זה.
הספירה יותר קלה עכשיו.
97