משתפת משהו, מאוד חשוף;
לאלו מכם שזוכרים אותי בכלוב תקופה יודעים שבשלב מסויים היה לי בפרופיל :
״גילאי 35+ אני לא הכתבות״
ובאופן כללי התקשיתי להמשיך שיח עם החבר׳ה המבוגרים יותר שפה.
וזה מחרפן אותי,
מחרפן אותי שאני נמשכת לגברים מבוגרים יותר ממני משמעותית, דומיננטיים וחזקים,
גבר שעומד על הרגליים זה פשוט כלכך מושך,
אחד שראה דברים, אחד שמבין,
שיודע מה נעים, שיודע איך לגעת ומה לומר
אבהיות שנדמה שמגיעה בעיקר עם השנים.
אני מחפשת את היחס שהרוב לא יודע להעניק,
אלא את היין, שעמד והתעשר עם השנים.
ובו זמנית
מוצאת את עצמי בורחת לכיוון האחר.
מוצאת את עצמי עם ידיים רועדות מהתרגשות ופחד יחדיו
רק מהתכתבות
אני לא יודעת מה יקרה לי אם מעבר
הדם שלי גועש
אבל במקום להתעמק, אני בורחת,
אפשר לומר שעברתי grooming כמה פעמים בחיים שלי,
בגיל 8, 14, בין לבין ואולי קצת אחרי
אז זה ממש הגיוני, לא?
להמשך לזה.. ולפחד כל-כך בו זמנית?
קראתי לזה גבול כלכך הרבה זמן…
אבל מה אם זה אחד שעכשיו אני מוכנה לחצות?