התרוקנתי
איך אני אוהבת את מאי
שקלתי להחליף שם למאי
או להוסיף כשם שני
עדיין שוקלת
בסוף החודש יש לי יומולדת ואני חוגגת השנה
כמו שלא חגגתי עד היום
וזו הבטחה לעצמי, אתם עדים
מגיע לי להשקיע בעצמי ולפנק את עצמי באמת
וכך אעשה
יש לי 30 יום לתכנן את הסיפור
ואין לי מושג איך
אני רק יודעת שאצליח בסוף
כרגיל
אחחח מזל תאומים זה רכבת הרים רגשית בכל יום
ועדיין לנחות על הרגליים בנחיתה רכה🐈
לממלכת הפינוקים בבקשה
מסיבה
אנשים כלכך יפים
מוזיקה
ושמש מלטפת
לא חשבתי שאגיע למצב שאני שוקלת סשן מתוך מקום של תרפיה, כי הפורמטים שבהם אני באה בחיכוך עם העולם הזה כולו הוא הרבה פחות טכני- והרבה יותר רגשי.
הרבה רגשות,אינטימיות, חברות,
תשוקה שלא משאירה אוויר
ומי שמפסק לי את הרגליים מפסק גם את הלב.
ורק קשרים עם פוטנציאל לעתיד, לאחד טוב וראוי
כי כזו אני.
אבל לאחרונה יש הרבה צורך
יותר מדי צורך
אולי אפילו אחד שהופך לתלות
מרוב חוסר
מרוב רעב
אבל אני מפחדת
להיפגע, לסמוך
ועוד על אדם זר? שהוא לא חבר?
אבל גם חברים פעם היו זרים
מודעת לזה שאולי מגבילה את עצמי, לפעמים,
מתוך מקום להגן, כי בדרך כלל נחוץ,
בונה חומות יורה טילים ולהבות
ועדיין נפגעת, עדיין רואה הריסות בפינות ששכחתי למגן.
כלכך הרבה התניות וחישובים לעשות
כי אפשר שלא לחשוב-אבל זה פזיז ואני אפגע
ומצד שני.. לאן אגיע שהמחשבות שלי מהירות יותר מהחבילות גלישה שלי
אז חושבת
ומתלוננת
ואז חוזר חלילה
עד הזוג ידיים הגסות הבא
שיצליח לתפוס ולהחזיק אותי
ליותר משניה
יום ארוך
מי שמעוניין להמתיק אותו מוזמן
או תחת
מלכת ההתנגדויות החליטה שלאט לאט הגיע הזמן לתת מקום
לאחרים
וגם לעצמה
משעשע אותי הרעיון של לפתוח אודישנים לכל הנשלטים שאמרתי שאחזור אליהם ביום בו אחקור את הצד השולט שבי
נדמה לי הגיע הזמן
עשיתי לעצמי מתנה לפסח
הזמנתי איירפרייר
מרגיש לי שרשמית אני אדם מבוגר עכשיו