להיות חולה כשאני לבד זה מורכב לי
אני רוצה את התה שלי בלי להצטרך לקום ולגרור את עצמי למטבח
אני רוצה לשקוע לתוך מערבולת שמיכות רכות ולאבד הכרה ולדעת שכשאפקח עיניים כל מה שדורש טיפול כבר טופל,
ובנוסף לקבל מרק חם ונשיקה במצח
טוב..כמה נשיקות
אני רוצה לתת למישהו אחר לדאוג לי
מתוך דאגה לעצמי
כי לפעמים גם אני חלשה, לפעמים גם אני לא בשליטה
לפעמים אני צריכה לבקש עזרה, ולקבל אותה
אני צמאה לזה
כי התה כבר מולי, ואני עטופה
וכל מה שאני מצליחה לחשוב עליו זה להיות הקטנה
חולה קצת חלשה מתחת להר של פוך וצעצועים רכים
בידיים שלך, בוודאות מלאה
לראות אותך קם ועושה כשהמחשבה רק עלתה במוחי
לפני שהספקתי לפצוע פה
או לקום לעשות את זה לבד
השבריר השניה שהמבט שלנו נפגש כאילו מספיק לך כדי לקרוא את המחשבות שלי
ואני?
אני לא צריכה להרגיש אשמה על זה שביקשתי
או על זה שאני צריכה יחס וטיפול
אני לא צריכה להחליט או לחשוב או לעשות
רק לנוח
בשקט
בידיים שלך
זה עושה לי לבכות