יותר מדי? שוב?
ידעתי שלא הייתי צריכה
יותר מדי? שוב?
ידעתי שלא הייתי צריכה
באלי להעלם
פשוט להתפרק לחלקיקים קטנים ולהתפזר באוויר
לא להיות פה
לא כאן ולא עכשיו
לתת לעצמי לשחרר
להפסיק להלחם
לא לכפות על עצמי להכנס לתבניות לא שלי
שלא נוחות לי ומכאיבות לי
אני מעיפה לעצמי כאפות כדי להתעורר
ולא מצליחה.
חוזרת לאותה מיטה
והיא בדרך כלל קרה
אז אני מחבקת את עצמי
תוהה למה עדיין קר לי
בשביל עצמי,
בבקשה
תודה
בהצלחה עם הכתב רופא
אם לא הבנתם אז באסה
עוד טריקת דלת
עוד ניתוק
החדר ריק מאוויר והקירות מתקרבים אלי
סוגרים אותי בפינות חשוכות
קטנות ואפלות
בצל של הפחדים והמחשבות שלי
אני יושבת לבד
פיסות הבד שעל גופי קרועות
שאריות של העבר שאני מסרבת להוריד מעצמי
וכל יום מחדש בוחרת ללבוש
גם אם לא במודע.
הריקבון בי גדל, ניזון מהרקמות שלי רגע אחר רגע
תמיד הייתי טרף קל לרגשות
אז הם מוודאים שלא ישאר ממני עוד
לא ישאר ממני קורבן או חיה פצועה
לא ישאר ממני תמימות או אהבה
לא תשאר אני
הירח כבר המשיך למחזור הבא שלו
ומתי יגיע תורי?
——
אני אוהבת לטייל בפתקים שלי ולמצוא דברים שכתבתי
משום מה, ולצערי, הם תמיד רלוונטיים
לרגל חזרת המנוי, הארנבת האהובה עליכם:
נשלטי נקיון שמתנדבים לנקות לי את המראה בעוד 3..2..
אוהבת לאהוב