המוח שלנו מעבד מיליוני גירויים שהוא קולט מהסביבה בכל שניה שחולפת.
מליוני תאי עצב שסופגים כל שבריר מהמציאות שלנו.
המוח שלי, כמו הרבה מוחות אחרים, התמכר
לסוכר, לניקוטין, לאדרנלין, לוויד, לגלילה בנייד, לאנשים רעילים
כל מה שיגרום לעוד קצת דופומין להכנס לי למוח
ולגרום לי להרגיש.
בין אם להרגיש יותר, כי לא הרגשתי מספיק
או להרגיש פחות, כי כמה כבר אפשר להכיל?
להרגיש משהו חד וחזק יותר מאותה מחשבה חולפת
או לברוח להסחה נוספת שלא מאמצת או מפתחת בשום צורה,
כמו אוגר בתוך גלגל, זה מעגל שלא נגמר.
וזה קצת קשה
וקצת מתסכל
לדעת שאתה לכוד
ולא לדעת איך להשתחרר.