לפני 10 חודשים. 8 בינואר 2024 בשעה 19:31
חדר גדול וחשוך
ואני שוב לבד בלי פנס
מתנגשת ונופלת
מנסה בכוח אבל לא מוצאת את הדרך החוצה
ולומרות שהוא רק חדר, אפילו לא מבוך
אני נשארת שם, ימים, שבועות,
כי גם כדי להגיע לחלון צריך לטפס
ואני כבר לא מטפסת
אני כבר לא מחפשת
לא פתרון, לא יציאה,
אני יושבת בשקט, בחושך
סופגת פנימה כל טיפה ממנו
נותת לו למלא אותי, להציף אותי, לשטוף אותי
אני כבר לא יודעת איפה אני נגמרת והוא מתחיל
אנחנו אחד
ואני לא מקנאה במי שיכנס לחדר אחרי