עלית לרכבת ובחרת להתיישב ברבעיה מולי
הרמתי מבט לחייל מזוקן ועייף
שיער כהה, עיניים כהות, אבל קרנת מאור
ואתה הרמת מבט חזרה אלי
החזרתי את העיניים שלי למעבד לחלון
והרגשתי את הלחיים שלי מחליפות גוונים
הרגשתי את המבט שלך עלי
כמו גלים קטנים ונעימים
וכשהסתכלתי עליך שוב, חייכת
אז חייכתי בחזרה
ומפה לשם מצאתי את עצמי מתרגשת
ממבט, מחיוך, מהודעה
מצאתי את עצמי מחכה לרגע שתציע לי לצאת
ואני? אני לא חיכיתי לאף אחד
כבר תקופה ארוכה שאף אדם לא גרם לי להרגיש
כמו שאתה גרמת
תחרות מבטים במשך שעה נסיעה
והמבט שלך
אותו מבט שפקחתי אליו עיניים כשהיית מעלי
בתוכי
הצפת אותי בכולך
חדרת לתוכי חזק יותר
לתוך עורי, לתוך נשמתי
כאילו בלי מאמץ, כאילו לא בכוונה
התקרבת אלי עוד ונישקת חזק יותר
ואני לרגע ריחפתי
שכחתי מכל העולם ומכל התסכול שחוויתי
עד שאתה הצלחת לגעת בי
הצלחת לעורר בלב שלי הר געש שהיה בתנומה שנים
ולומרות שרציתי שתמשיך לך היה מסלול לסיים
אז רק רציתי לומר תודה
שהערת אותי מהתנומה.