לפני 5 חודשים. 11 ביוני 2024 בשעה 16:45
ולפעמים זה מרגיש
שלא משנה כמה זמן יעבור
המשקל לא ירד מהחזה שלי
הכובד הזה שמלווה בנשימות קצרות
פאניקה וחרדה
כובד שלא יזוז מהמקום
זה אי שקט פנימי ואני תוססת בו
בתוך החומציות של המחשבות שלי
בין פינות של שקט לחללי ענק של מועקה
המילים סביבי חסרות ערך
ואיתם חלק מהמעשים
כי לפעמים זה מרגיש
שלא משנה כמה זמן יעבור
אני עדיין אבחר בכאב מוכר
מאשר תענוג זר
כמו ילד קטן שלא למד שהלהבה חמה
הרי היא כלכך יפה
אז אמשיך לגעת
עוד קצת ועוד קצת
עד שאחזור
לאותם החדרים
שבהם מצאתי את עצמי חסרת נשימה