בשנים האחרונות חלק מהדיירים בבניין שלי התחלפו, ועם הזמן התחילו לעלות לי מחשבות על זה שאני לא הבידיאסאמית היחידה בכתובת..
מעבר לרעשים נחמדים מדי פעם, לא יצא לי להיחשף ליותר מדי
אבל משהו בי המשיך להריץ את הקו מחשבה הזה.
ויש שכן אחד שלא יצא לי לראות הרבה,
פעמים ספורות למען האמת
וכבר אחרי השיחת חולין הראשונה איתו, הייתה לי תחושה.
משהו במבט, בשפת גוף,
היה שם משהו,
אבל לא היה לי מספיק מידע לקפוץ למסקנות.
ואז ראיתי אותו שוב
אחרי נצח
ממש לפני כמה ימים
נכנסתי לבלוק של הבניין וראיתי אותו עומד עם הכלבה שלו
כשהתקרבתי קיבלתי נביחה (אירוע נדיר,חיות אוהבות אותי)
אז ירדתי אליה, הייתי כמעט על הברכיים, בגובה של הכלבה, מנסה לתת לה להריח אותי כדי שבפעם הבאה תאהב אותי ולא תנבח,
ובזמן ששמעתי אותו מדבר מעל הראש שלי, אומר משהו על זה שהיא סימנה טריטוריה כי כנראה הרגישה מאויימת ממני
ומה שעבר לי בראש היה
מין מזהה את מינו
וכמעט אמרתי את זה בקול.
והרגשתי את המבט שלו מלמעלה, כמובן שלא הרשתי לעצמי להרים מבט,
עד לרגע האחרון, שבריר שניה לפני שנעמדתי חזרה
וראיתי את אותו המבט.
טורף, אבל לא מאיים
והרגשתי מהמבט שלו כאילו גם הוא כבר ידע מי אני
ויכול להיות שאני טועה, כמובן
וזה לא הוא, והשכנה השניה לא היא,
אבל זה הם, ומרגש אותי לדעת עליהם לפני שהם יודעים עלי.