לפני 3 חודשים. 3 באוגוסט 2024 בשעה 17:29
עוד טריקת דלת
עוד ניתוק
החדר ריק מאוויר והקירות מתקרבים אלי
סוגרים אותי בפינות חשוכות
קטנות ואפלות
בצל של הפחדים והמחשבות שלי
אני יושבת לבד
פיסות הבד שעל גופי קרועות
שאריות של העבר שאני מסרבת להוריד מעצמי
וכל יום מחדש בוחרת ללבוש
גם אם לא במודע.
הריקבון בי גדל, ניזון מהרקמות שלי רגע אחר רגע
תמיד הייתי טרף קל לרגשות
אז הם מוודאים שלא ישאר ממני עוד
לא ישאר ממני קורבן או חיה פצועה
לא ישאר ממני תמימות או אהבה
לא תשאר אני
הירח כבר המשיך למחזור הבא שלו
ומתי יגיע תורי?
——
אני אוהבת לטייל בפתקים שלי ולמצוא דברים שכתבתי
משום מה, ולצערי, הם תמיד רלוונטיים
