בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני 17 שעות. יום רביעי, 11 בפברואר 2026 בשעה 16:59

ארבעה תחנות היו לי היום.

כל אחת , עבור חלק אחר של הנשמה.

 

ראשונה הייתה עבור העתיד הקרוב,

עיסוקי היום יום.

 

שנייה הייתה לסגור הבטחה

לתת חיבוק , אפשר גם חצי נשיקה

נפש שתורמת לי את הפרשנות הנסתרת

של דרכי הלב והנפש.

 

שלישית , יחידה ומיוחדת.

כל מפגש , חלילה לא דייט, הוא מחול קסם 

של מילים

של רצונות

של עזות מצח ומעל הכל

רצון לסמן לרגע קל

זיכרון חדש ומיוחד

 

רביעי, הגבר היחידי

שהפך השנה לניצב חשוב .

של מחשבות והבנות,

של להכיר במציאות הקשה,

לחבוט בכל הקלישאות ,

להיות אוזן קשבת,

גם לעוץ עצה.

בעיקר להיות זמין 

לכל גחמה.

 

השמיים התחילו כחולים 

ליוו אותי רגעי שמש

עם נגיעות של אפור עננים

הביא איתו , רוחות וצמרמורות של עקשנים.

גם גשם ביקר, את שמשת המכונית. 

הרטיב את הכביש, הסתיר את הפנסים.

 

סתם יום רביעי 

תאריך לא חשוב

שמוצה עד תום 

 

שיש לך את החופש לעשות כל מה שתחפץ

בחברה, גם לבד

בעיקר עם מוזיקה טובה.

 

מחשבות , רעיונות,

כל מיני קפיצות

מנקודה לנקודה

ממסקנה לתהייה 

 

לפני שבוע. יום ראשון, 1 בפברואר 2026 בשעה 14:44

לפעמים אני מתגעגע לתשומת הלב של העצב שלי בבקרים .

שכתבתי פה את הכאב שלי ודיממתי מילים.

אותם נשמות תועות שנתקלו במילים שלי 

קיבלתי פה המון כוחות מאנשים , מנשים , מזרים מוחלטים.

בהתחלה חשבתי שזה איזה שהוא ניצוץ של תקווה 

עכשיו אני מבין שזו הייתה הזדהות עם מילה

 

עצב

 

כמה הוא רווי בנו. נשמות תועות.

כמה קושי יש בחיים שבחרנו להיות.

 

הבלוג, הבלוגים , המילים והפסיקים.

בכולם יש המון כוונה. הכוונה. נקודה למחשבה.

 

לא חושב שיש עוד הרבה מקומות

בהם ניתן לקרוא רגשות בצורה

כו כנה,, כו לירית , כו מופתית.

כותבים פה רגשות טהורים. כאב אמיתי. תהומות עמוקות ושמיים מלאי חלומות

 

מעבר לחשיפה המוחלטת.

יש חופש בלהניח מילים על המסך

שחור על גבי לבן

אי אפשר לברוח מהתחושות שמפלחות את הלב, בית החזה. 

חורצות בכולנו , סימנים עמוקים.

מזכירות לנו, המילים, בשביל מה אנחנו בעצם חיים.

 

לא אכתוב פה על מניעים רדודים.

על תמונות, על צומי, על גיפ'ים עמומים.

 

השפה העברית, על חסרונותיה.

עדיין שופעת יופי ואוצרות.

שרבים כל כך שוכחים לגלות.

 

גיליתי פה שירת יחידים ושירת רבים

גיליתי פה ציטוטים לטקסטים עלומים.

 

יש פה עומק

יש פה צרכים

יש פה גופים יפים

גם יש פה מוחות חריפים.

 

ככל שהתקדמתי עם השנים

גיליתי שהפיזי והרגשי כלל לא דומים

 

עכשיו הצמא הופיע לרמה הגבוהה ביותר ,

אני מחפש לגמוע את האגם אשר טומן בו

את השלל העמוק .

 

צלילה כזו למקומות עמוקים בעולם הרגש

אינה באה לרבים בטוב

השטחי, המיני, הצורך הבסיסי

אחרי שמילאתי את כל הריבועים

חפץ אני לגשת לשחות במים העמוקים 

 

 

 

לפני חודש. יום רביעי, 7 בינואר 2026 בשעה 11:46

 מה אני רוצה יותר?

 

לחבק לילה שלם.

שאחווה מגע שבי כה חסר 

לסמן  סימנים יפים איפה שאבחר

 

להיות בתוך תאווה , יצר וחייתיות .

לנעוץ שיניים ולמלא חורים 

צחוק מתגלגל עד שכואבים,

השרירים.

 

להחליף נוזלים ולהתענג על טעמים חדשים

לצעוד צעדים ראשונים

 

לדבר עד שנעצמות העיניים

להקשיב למילים שמחות או מקטרות

לכאוב את הכאב של חוויות מטלטלות

 

להתרגש, מזה הרבה זמן.

מצעד קטן

מכל כך הרבה שחור למשהו לבן

 

 

 

 

לפני חודש. יום שבת, 27 בדצמבר 2025 בשעה 0:47

כשהחורף בא לבקר

 

אני מסתתר תחת השמיכה 

 

עד שיגיעו ימים של פריחה

 

ואת שהסרת אותי מחייך בעוצמה שאותי שברה

 

צאי לי מהחלומות.

 

אין פה לבטים 

 

רק סדינים תמימים למראה 

 

שמבקשים נפש סוטה 

 

להתחמם איתה בחיבוק של שבת בבוקר.

 

מחפש תשובה 

 

בתוך האותיות שלא נכתבות 

 

ואני רק רוצה לכרוך את נפשי בסבך שיער

 

ובמוח מטונף

 

שחושב איך להתמרח בנוזלי אהבה

 

של בוקר מנומנם 

לפני חודשיים. יום שבת, 29 בנובמבר 2025 בשעה 9:21

אהבות נעורים יכולות להיות מתוקות
 בלי מימוש הן חרב פיפיות.

את השכנה הבוגרת ממני בכמה שנים
רציתי לטרוף בעודה מתערטלת בחלון ממול.

שכנה אחרת לקחה את ליבי

את השכנה הזו, גיליתי בגילי 14 .
חמוקיה , קטנה וקומפקטית
אסופה בעצמה, עם מבטא אמריקאי קל

לא מתיימרת להבין כמה מיוחדת היא.
ועדיין..

בין שדייה חלמתי לחדור,
להתעטף בלב שלה

ורק אחר כך לזלוג אל בין רגליה ולפשק את תאוותה

לנשק אותה נשיקה ראשונה

לחוש בשד ובפיטמה רעבה.

לשמוע את אנחותיה , גנחותיה וצחוקה עמוק בתוך האוזן

ובהדהוד של הלב וגעגועים.

אך רצה הגורל שבי
להיות מאוהב בה במשך שנתיים
שנתיים בהם לא ראיתי דבר. פרט לשלמות שנלקחת ממני.

קינאתי ברצונה באחרים. 

שנאתי אותם עמוק בליבי וייחלתי להם רעות .

בדרך העיוורת הזו אהבו אותי אחרות , אך ליבי היה שייך לאחת

אחת לא ממומשת.

 

זכר החוויה , הכאב והצער של אחרי,

השכילו בי למידה.

שאין באמת סיפורי אהבה כמו בסרטים

שהגיבור, במקרה הזה אני, לא מקבל את כל מה שהוא רוצה.

שלרוב, מנקודת המבט של נער רומנטי מדי , אשאר עם לב מכורסם קנאה וקסמים אפלים.

 

ברור גם, שהמשפחה שלה עדיין שכנה למשפחה שלי

אז מדי פעם אני נתקל בדמותה והלב שלי עדיין מזכיר לי

את הטעם החמוץ

של אהבת נעורים.

 

לפני 3 חודשים. יום שלישי, 14 באוקטובר 2025 בשעה 4:38

התעוררתי במיטה זרה

אך יש בה זיכרונות של שנים

אני אצל חברים בגולן.

15 שנה של מפגשים בבית הזה..

שלוש בנות זוג שחלקו איתי רגעים בחלל

אני מחייך ומעדכן את החברה שהיא בעלת הבית.

היא מחייכת למשמע הגילויים וההבנות שאני עובר.

מחבקת במבט אוהב.

אנשים טובים בסוף המדינה,

במקום עם שקט וציוץ ציפורים

מדי פעם גם רעש זעום של מזגנים.

 

יש פה הרבה שקט עבורי

לפני 4 חודשים. יום שני, 6 באוקטובר 2025 בשעה 4:26

מילה יכולה ללטף

מילה יכולה להכיל

מילה יכולה להרוס

מילה גם יכולה לבנות

מילים יכולות לתאר

טעם,תחושה,הרגשה, צליל,רגע, געגוע, 

מילים יכולות לקחת גבוה

מילים גם יכולות להפוך למעשים

 

מידי פעם בחיים אתה פוגש נשים

שלוקחות את המילים ועושות בך 

קסמים

 

מילים עבורי הן חוויה 

 כואבת

 עצובה

משמחת 

גם ..

יוצרת

שוברת

משלימה

 

מילים מלמדות אותי מה אני רוצה

מה אני רוצה להרגיש

מה אני רוצה להיות

מה אני רוצה שיקיף את חיי

יהיה לי לעולם

 

 

 

 

לפני 4 חודשים. יום ראשון, 5 באוקטובר 2025 בשעה 11:42

האוויר משתנה

השקיעות עלומות

צורת העננים מרשימה,

גורמים לתחושת הקטנה.

 

אני כבר לא מרגיש עוצמתי בתוך מרחב כל כך רחב.

 

רוצה שכל עולמי יהיה ,

נוכחות

בתוך 

חיבוק

שם אוכל להיות

אורי,

פשוט.

 

לפני 4 חודשים. יום שלישי, 23 בספטמבר 2025 בשעה 23:58

לא פשוט להיות מותג,

כן פשוט להיות בעכשיו

מול כנרת שרק מחבקת

מקשיבה

ומקדישה רקע של נחמה

לעולם ורוד יותר , בתוך מחשבה

להיות פשוט וברגע,  זה מה שאני.

ברגעי השלווה זה ממכר וזה מה שאני מביא מעצמי לתוך הביחד שאני מחפש בעולם הזה

 

אומרים מאדמה באת ואל אדמה תשוב

אך זה אינו מדויק, כי נוצרנו בתוך מי שפיר

ובתוך הימה הגדולה, אנחנו חוזרים לפלא היצירה.

 

נקיים מהשפעות החיים 

יש דרך טובה יותר לקבל את היום...

בחיבוק של המים

וידיים אוהבות

להחניק גניחה בכתף מכילה

בשעה שהתרוממות הבוקר חודרת לכל פינה  

לפני 4 חודשים. יום שבת, 13 בספטמבר 2025 בשעה 3:18

אני רוצה אותך בשמלות ערב יפות

 

אני רוצה אותך בבגד גוף לבן

 

אני רוצה אותך בטייץ ורוד

 

אני רוצה אותך משקיעה בשבילי

 

אני רוצה לבחור איך תיהיה מולי

 

איך תראי בעיני העולם

 

אני רוצה אותך עירומה בעיני נפשי