שהמחשבות רצות וכלי הבית משתפים פעולה.
העולם כבר לא פשוט
"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "
מבקרים יקרים, הינכם מתבקשים: פחות לייקים, יותר תגובות!
תודה,
ההנהלה והעובדים.
בית נקי אומר נפש נקייה?
רוח חדשה אומר הרפתקאה חדשה?
אני פוחד..
מכל הדברים הטובים שקורים לי.
מפחד..
ששוב.. הכל יעלם בבת אחת..
אנשים חכמים ממנו למדו.
'שאין לפחד מהפחד
שהפחד הוא המוות הקטן
עלי להתמודד מול פחדיי
לתת להם לעבור אותי '
ורק אז אחווה את העולם שבחוץ
(מי שמכיר את הציטוט, מקבל פרס מיוחד ממני)
הבית מלא ריחות חדשים
הבית מלא בך
הבית שלי מארח,
אישה מבשלת במטבח שלי
עם הסכין שלי והקרש חיתוך שלי..
היא כל כך מושלמת עבורי
היא מכילה בתוכה את כל הפחדים שלי, ועדיין עומדת במקומה,
היא מדברת בשפה שלי, אני מהופנט מתנועות שפתייה ומהלך המילים שלה משרות עלי.
הריצפה נקייה,
ושאריות מהשריון שלי לא מלכלכים אותה.
הלב פועם בחוזקה
ואין שום דופק מטרה באופק
אני מפחד שאני מתמכר להיות ככה מולה
פשוט אורי, ללא כל הציניות, הרצינות, המילים היפות.
נבלע בתוך כל מה שהיא.
שם אני נמצא
ליבי פועם אלף פעימות בשניה
וקמתי עם שאלה
אני רוצה הכל אותו הדבר
שוב
ושוב
ושוב
בבקשה , עוד מהחלום שחלמתי אתמול בלילה.
לרכב בעיר זרה
על אוטובוס אדום
האצבע שלי מטיילת בתוך גוף הזיכרון.
צבע ומסלול
מוח מתפוצץ אחד
ותפוח ירוק
מעלה חיוך מושלם.
הבעיה איתי
זה שרק שאני ממש בתוך החוויה אני נזכר לחשוב עליה
כאילו..
אני פאקינג יוצא לחופש
וכל השבוע אני מתעסק בזוטות
כמו עובדים
כמו עבודה
כמו אוכל
כמו..
ומה לגבי החופשה שלי
מה לגבי ה'כיף' שלי?
מה לא מגיע לך להתפנק..
לא מגיע לך לצבוע את הנייד בכחול ולזרוק אותו למים הכחולים..
אחחח.. עוד כמה שעות ואני שם.
זה באמת כיף גדול להגיע מעוד יום עבודה שלא נגמר
ורק אחרי שאתה נכנס הבייתה
מתחיל הגשם
רק צריך מים חמים ואני מסודר.
זה לרצוח רימון
לפעמים אני חושב שאני הורס את הסדר ביקום
שטוב לי מאד
רע לכל כך הרבה אנשים שאני מכיר
זה כאילו..
שאני מתרכז רק בתחושות שלי,
כל הרע מתרכז כדי להגיד לי , נה! תבין כמה אתה רע...
כל כך הרבה אנרגיות זורמות בי עכשיו
אכזבה
התרגשות
פחד
וזימה
איזה בוקר נפלא.
אני רוצה אותך ורודה
ולבנה עם חגורה
אני רוצה אותך עירומה על ארבע
ולבושה עם רצועה
אני רוצה לתקן
את מה שאת חושבת ששבור
אני רוצה לעמוד בצד
שאת עפה כברבור
אני רוצה ללטף את השיער שעצוב
ולמשוך שאת הכי בלמטה שלך
אני רוצה שתפסיקי להחליט
ושהעולם יפסיק לנוע שהמבטים ננעלים.
אני רוצה לקלף אותך כמו בצל ולפעמים כמו אבטיח
להשאיר ממך מיץ אדום
ולאכול פלח פלח
הקיץ תם ואין אבטיחים
אבל השמש שבך
בוערת לי בפנים.
זה לא החיבור שיש לי בזין
ולא החיבור שבין הירכיים
זו שיחה בראשתיה
עם המון סימני שאלה
זה המון קסם
והמון תהיות
יכול להיות שביבזת את זמנך
ויכול להיות שעכשיו רק מתחיל יומך.
עצרת כי נגמר ואולי מתחיל
עצרת כי שבעת מבלי להניף סכין
עצרת כי הפחד זוחל
וחשוך בחוץ
עצרת כי לא הייתי
שהכי היה חשוב.