המילים שלך כבר לא עבורי
הצורך שלך כבר לא כרוך בשלי
תם אך לעולם לא יושלם
חלק ממך ישאר בי
תקופת חיים
אנצור את הקושי , הכיף, החוויות
והרגעים התמימים
אלטף קימורים ומחשבות וגעגועים
זכר למשהו גדול שהיה
שהתחיל חזק ולבסוף דעך
על רווחים בגג וטיפות שזלגו
על מילים שלא נאמרו
בעיקר על פחד שיפסיק להיות נעים
שחיכוך המשטח הפסיק ליצור חום
רק הגדיל פער בין רצוי למצוי
שאין בי מילים לתארו
ואולי..
אולי בכלל לא היה אמור להתקיים
ללא הצורך העמוק שהתפתח במגע של יד ליד
בחיבור שמיימי
בערב קריר עם ז'קט ג'ינס
בדמעה שיצרה מעיין
בסוף גם סחפה,
שתי נשמות
לסערה של חום, אהבה ובתקופה כו שונה
על אנרגיות וגורלות צרופים
העולם האכזר זרק את כל מה שאפשר
ובסוף משהו נשבר
בשקט , שקט חילחל
אימפריות נופלות כל הזמן
אולי יגיע הרגע , שמישהו יחפור
ימצא חלקי חרס וחלומות שבורים
עמוק בתוך שכבות וקיפולים
את העבר אין לשנות
חובה ללמוד
לא לחזור על אותן טעויות
שגרמו לגופים שלנו לדמם מכאב
ליחד לחדול להיות העיקר
ועכשיו .
בנפרד.