העולם כבר לא פשוט

יש פעמים שנזדיין

יש פעמים שאכאיב לך

יש פעמים שאמתח אותך עד הקצה

יש פעמים שיכאב לך מרוב אורגזמות

יש פעמים שנתחבק

תמיד נזיע תוך כדי

יש חוקים ויש גם טקסים

והחיים מלאים מעשים טובים ורעים

לא כל החלומות יתגשמו

אך יש פנקס והכל ירשם

רגש יחלוף ורגש יעלה

מי יודע ... אולי נתאהב

זו תיהיה הרפתקאה כמו שהייתה לך או לא הייתה,

כל אחד ואחת חווים בדסמ אחרת.

חשוב רק לזכור , גבר דומיננטי הוא בשר ודם

ולא שורה עם ריבוע שעושה וי על הפנטזיות שלך

זה מסע משותף נעים ומאתגר

עם שיחות עמוקות, שיחות מצחיקות ורגעים שילוו אותנו כל החיים

השאיפה היא מערכת יחסים

השאיפה היא לצלול לעומקים ולראות את כל הטוב שלעולם הזה יש להציע 

תמיד איהיה נוכח, מחבק ומקדם.

לא רק את עצמי, גם אותך. 

זה מסע כמו בספרים , רק בלי כל הקשקושים.

אפשר להיות רומנטיים גם שאת נוזלת מכל החורים

גם שהשיער שלך פרוע והעור שלך מתוח

שכל צעד מזכיר לך אותי, מעשיי ומחשבותיי בתוך הראש שלך שאת מלטפת סימן שהותרתי בך

ההכוונות שלי פשוטות

הרצונות שלי לא מסובכים

האהבה שלי ישירה

אך היא באה בקו ישיר

עם המחשבות 

שם הדברים, כאילו , מסתבכים 

שאת אותי לא מבינה

הכי גרוע , את לא שואלת 

רק פותחת רגליים ולא את הנפש

הלב שלי מחפש להתמלא תקווה

תקווה שיבינו אותי ללא מילים

שהמבט שלי הוא לא מאיים

שאין בי משהו מפחיד ורע

 שאותך אני יכול להבין ללא מילה

אני מרגיש את הצורך ואת הכאב

רוצה טוב בחייך 

רוצה חלק מחייך

אבל לא את הכל, שישאר קצת מה להתגעגע

חזקה אך שברירית 

זקוקה אך שלמה

לא מפחדת לקחת סיכונים

גם עם הלב ישבר לרסיסים

יותר מהכל אני רוצה אמון

אמון שנלקח ממני בעקבות מעשים

אני רוצה שתבחרי בי

לא שתמצאי תירוצים

יש בי משהו שמושך ומפחיד

שלא מבינים שאני סך הכל בנאדם ולא אלוהים

שנופלים

צריך לדעת גם איך ליפול

כדי לא לשבור את כל העצמות

אם לא למדתי מהנפילה, היא תחזור כל עצמה

שוב ושוב

עד שכל העצמות ישברו

או שתנחת על משהו רך ומכיל 

אבל בוא, אין באמת דברים כאלה.

המציאות לא רכה ונעימה

מי שמביט בך נופל ונחבט

ונשאר באדישות שלו

הוא עוד אדם בשרשרת אין סופית של העולם 

שאין לו או לה נגיעה בחייך

אתה תמשיך לצעוד בדרכך,  עם כל הנפילות. 

כי שיגיע אדם שיצעד איתך יחד

הוא לא יהיה אדיש למכאובים שלך.

הוא אינו צריך להיות רופא

רק רגישות מספיקה

 המדריך הוא בנאדם ולא סתם פנטזיה ללכת בעקבותיו בלי לחשוב. 

כדי להיות חלק מחיי את צריכה לאהוב ים

או לסבול ממנו , בשבילי. אם לא אהבת ים ולמדת לאהוב אותו דרכי. 

יכולה להיות ביננו הרבה יותר מאהבה.

למילים יש המון כוח עלינו

הן מורידות והן מעלות 

הן מתעללות והן מתארות יופי בלתי נתפס

אנשים שיודעים את כוח המילים לא מבזבזים אותן על קללות או מילות גנאי.

אולי שממש ממש כואב.

אמרתי בחיי מילים מאד קשות לנשים וגם לגברים,

לזרים וגם לחברים.

אני מבין שהכאב שלי הוא שניצח על הדיאלוג או על המונולוג .

הרבה שנים השתמשתי בציניות שלי למרירות וכאב.

שהיה לי ממש רע ידעתי להשתמש בציניות כמו סכין ולחתוך את דרכי מתוך ויכוח או ריב.

לצאת בתחושת ניצחון לא משנה מה התוצאות,  העיקר שאני מוגן.

לכן אני גם כותב את הפוסט הזה, כדי שאזכור שהציניות שלי מתבטאת שאני במקום רע.

רע כלא מאושר או מקום שאני לא רוצה להיות בו.

היכול. להתבטא במילים בעידן שלנו , היא קשה.

היא מאתגרת והיא דורשת הרבה תשומת לב. לא רק לפסיקים ונקודות, אלא גם איך זה נשמע כלפיי הזולת. 

תמיד נמשכתי למילה הכתובה. ספרים, בלוגים ולאחרונה גם שירה מודרנית. 

בהתחלה לא הבנתי שירה. המילים הבודדות היו לי כמכשול,

הביאו איתן בלבול אחד גדול. 

יש בי הרבה חרטה,  על מילים כואבות שיצאו לי בשעת סערה. 

אני לא נוהג הרבה להתנצל על דברים שאמרתי, אבל שאני מרגיש שפגעתי עמוק.. 

שהכאב שמרגישים מהמילים שלי הוא לא מה שרצית אגיד סליחה. אפרט ואנסה להיות ברור יותר למרות שאני יודע , שהנזק כבר נעשה.

לאנשים והנשים ששרדו וסלחו על המילים הקשות אני אומר תודה. 

כי בלעדיכם לא הייתי יודע כמה רע אני יכול באמת להיות, בכלל בלי להתכוון. 

תודה לכל אילו ששרדו כדי לספר לי שאני יכול להיות לפעמים, ממש בן זונה. 

אני לא שותה קפה, מעולם

אני מזל סרטן ולא מאחל את המזל שלי לאף אחד, גם לגרוע באויבי. 

אני אוהב בשר. מעולם לא הייתי צמחוני.למרות שבחתונה שלי, לא היה בשר.

( לא הסיבה שהתגרשתי , אפילו אבא הארגנטינאי שלי נהנה)

אני לא יודע לשיר, לצייר, לנגן בגיטרה.

יש לי פטיש פירות, בייחוד בקיץ

מלון הוא הפרי המעודף עלי.

למדתי טיפול במגע,  ארבע שנים.

אני לא עוסק בזה, אבל זה חלק גדול מתפיסת העולם שלי. הפילוסופיה הסינית. 

אני חולה מגע, חיבוקים עושים לי טוב, אני אוהב להתכרבל ולהיות מכורבל,  ללכת לישון בחיבוק.

יש לי סקרנות להשפעה של מגע וכאב, עונג וסבל. 

שנים הייתי בדיסונסס עלי היותי סדיסט,  ורק ב6 שנים האחרונות אני לומד לקבל את הצד הזה בי.

עבורי אהבה היא בסימנים,  אני אוהב לסמן ואני אוהב גאווה בסימנים שלי.

טבע מכניס בי שקט

אני אוהב לשמוע על תפיסות עולם שונות משלי.

אני מאמין בלמידה ממישהו אחר, סוג של מנטור ושוליה. 

למידה הוא ערך עליון בחיי ואני תמיד שואף ללמוד יותר.

אני אוהב את המדינה הזו, אבל הפסקתי לראות חדשות .

אני בדסמי כל חיי הבוגרים, זה מקום שקשה להיות בו, אבל אני מרגיש בו שלם.

תקשורת כנה זו המטרה שלי

לא תמיד היא קיימת ובהעדרה אני דועך.

אני מתרגש מדברים קטנים וגם מזיל דמעה מרגעים עצובים. רגיש כזה. 

לא מנהל בסדמ בלי עולם רגשי.

עשיתי סשנים חד פעמיים וזה לא בשבילי.

אני רומנטיקן 

יש לי זיכרון צילומי.

דברים קורים

תמיד תשאל את עצמך למה

דברים משתנים

תמיד תשאל את עצמך למה

דברים נעלמים,

תמיד תשאל אם אתה רוצה שיחזרו

רוצה?

תלחם. תדבר. תעשה.

לא רוצה?

תמיד תשאל את עצמך למה.

בכל מערכת יחסים מאבדים משהו

ומרווחים דברים אחרים

לא תמיד את הדברים שחשובים לך

למצוא אישה שתתאים לכל הצרכים שלך

והיא תקבל את כל הצרכים שלה

זו מערכת יחסים שאתה רוצה

תיאום ציפיות צריך להיות בכל שלב נתון

שרע

שטוב

שמשעמם או תקוע

מותר להגיד אני צריך עזרה

מותר להגיד אתה לא איתי, למה?

אסור לוותר , אף פעם בחיים המזויינים הללו.

יש עולם שלם שם, אם תוותר , לא תחווה אותו

כואב, כואב לדעת כמה איבדת

מנחם לדעת כמה הרווחת

לדעת שאתה עוד מסוגל לאהוב ככה

וגם להכיר בעובדה, שאהבה זה לא הכל.

מימוש עצמי

מימוש אישי

מימוש כל החלומות

להתממש ביחד

זה החלום

יש לנו אמנים בארץ, אבני דרך.

שירים שנוגעים עמוק, בייחוד שכואב.

היה יום הולדת

42 במספר

ללא אירועים חריגים.

לא יודע מה איתכם, מעט קוראיי, אבל אני לא חסיד של הודעות ח

מזל טוב.

למעשה דיי סולד מהם.

אבל השנה לאור אירועי המשנה בחיי אנשים,

והעובדה שחם..

הייתי פוליטקול קורקט 

עם תודה קצרה לסיום השיח.

את היום סגרנו עם בקבוק יין טוב, אוכל טוב ומאוורר צמוד במקום שאפשר ללכת ולחזור ולא להיות שק של נוזלים.

התגעגעתי אלייך, ככה מבושמת, משוחררת. צוחקים משטויות .

כאילו לא כל המהות שלנו התהפכה לפני 9 חודשים. 

זמנים טובים לפנינו,  גם אם מאחורינו זוועות.

קשה וחייב לפתח מעט אופטימיות. לא רק לחשוב מלחמות . 

מזל טוב , פשוט עם פינה של חיוך. 

אני מאמין גדול בללמוד מאנשים .

אם זה באמנות לחימה

ספורט

או עבודה.

לשמחתי, יוצא לי להכיר אנשים כאלה. שיכולים ללמד אותי הרבה. אם רק אלמד להקשיב כמו שצריך ולא לדחוף מילים סתם.

יש הרבה למידה בהקשבה לסיפורים ומעשים של אחרים.

אחרי הכל, קשה כבר להמציא את הגלגל מחדש.

בעבודה הנוכחית שלי יש לי הרבה עליות ומורדות.

עם אנשים שאני מעריך ואף מעריץ ועם אנשים פחותים יותר.

בתחילת דרכי בחברה היה לי מנהל ישיר, שלימד אותי יותר מכולם.

לצערי , הוא כבר אינו בחברה. אבל הצעדים והדרך שהוא הוריש לי. עדיין פועמים בי.

הכי עצוב לי, שבדרכו לדרך חדש הוא 'שרף' אותי. והפסקנו לדבר. 

בסופו של דבר זה דירבן אותי. אבל אני לא חושב שזו הייתה הכוונה שלו.

אני לא שופט אנשים בכעסם, בטח לא במקום עבודה. אבל לקח לי לא מעט זמן להתגבר על החד צדדיות ביננו.

לפני מספר חודשים קיבלתי קידום רציני בעבודה.

עכשיו שיוצא לי להיות קרוב יותר למקבלי ההחלטות וגם ליצור תהליכים בחברה , אני מבין בצורה מסויימת שעל אף

שדרכנו נפרדו, הדרך שלו למקצועיות הושרשרה בי מרצון.

כמו שהוא היה לי מקום לידע, אני הפכתי למקור לידע לאנשים אחרים.

צעירים יותר ממני, בשנים , בניסיון וגם בחברה.

זה קשור גם למשבר הגיל שאני עובר.

לא ממש מתאים לי צמד הספרות המתקרב.