ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

מבקרים יקרים, הינכם מתבקשים: פחות לייקים, יותר תגובות!
תודה,
ההנהלה והעובדים.
לפני 7 שנים. 14 ביולי 2017 בשעה 18:42

שאתה שותה משקה, מוגז.

 

למה כל לגימה שלך מורידה מערך הקודמת?

 

במאה ה21 ועדיין לא עלו על הפטנט?

 

 

לפני 7 שנים. 8 ביולי 2017 בשעה 20:22

"האנשים הנדמים לנו כנורמלים הם אנשים שאנחנו לא ממש מכירים.

אבל, אם יש לנו היכרות אינטנסיבית עם אדם, והוא עדיין נראה לנו נורמלי-

 

ישן בשעות קבועות, לא מתעצבן משטויות, לא גולש באתרי פורנו, לא שותה אלכוהול, מתאמן באופן קבוע, אוסף בולים ובערבים מרכיב תצרפים עם אשתו-

 

אפשר שמדובר בפסיכופט של ממש.

 

ייתכן שכדאי להתקשר למשטרה או לכל הפחות לפסיכיאטר המחוזי.

 

אני סבור שהשיגעון הגדול ביותר הוא שפיות יתר.

 

בכל מקרה, אדם שגמר בלבו ונחוש בדעתו להיות "נורמלי"

ועל כן לא עשה ''שטויות'' בחייו,עלול בימיו האחרונים ממש

להצטער על השטות הזו,

השטות הגדולה מכולן''

 

 

 

 

 

 

 

 

לאילו שרוצים לדעת מאיפה הציטוט. השמיעו קולכם בתגובות.

לפני 7 שנים. 7 ביולי 2017 בשעה 20:13

"אתה נובר בנפשך.. זה תהליך צמיחה שלפעמים קצת כואב"

 

...

 

לפני 7 שנים. 6 ביולי 2017 בשעה 19:29

אני מרגיש מרוקן.

 

בודד

שאין לי שום אדם ושום שיחה איטלגנטית באופק

שכל מה שאני מסוגל להפיק מתוכי מהול מהמון ציניות וסקס.

 

האם למסעות החדשים שלי יש תכלית?

האם אני בשל למשחקים ותו לאו?

 

אולי הגיע הזמן למצוא בת לוויה , בשבילי. 

ולא להיות בן לוויה עבור אחרות.

לפני 7 שנים. 6 ביולי 2017 בשעה 16:46

הפזיזות יכולה להביא אותך בול בזמן

אבל

גם למחוק את כל מה שהרווחת על כך

 

תודה על ריחוף שכזה.

לפני 7 שנים. 3 ביולי 2017 בשעה 17:43

אתה מרגיש ממש מרוצה מעצמך.

לפני 7 שנים. 2 ביולי 2017 בשעה 20:35

הרגע הזה

שאני בכלל לא מקשיב

ולפתע רעש של חפץ נגרר

נדרך

אין לכך יותר ממשמעות אחת?

צולל

לעולם טוב יותר

 

לפני 7 שנים. 2 ביולי 2017 בשעה 20:18

זה מרגיש כאילו קפצתי מהגוף שלי למקום אחר

ואני לא רוצה לחזור

חופשה בארץ לא אורי

אבל כל הסביבה זועקת שייכות

ואני

מרחף

בעיניים כחולות

מחייכות

סקרניות

והכל חם ומתוקק.

לפני 7 שנים. 30 ביוני 2017 בשעה 17:37

לשבת ולראות את היום הופך ללילה

לא משנה כמה אחכה 

לא משנה כמה  אבהה

תמיד אפספס את רגע השינוי.

שהשמיים הופכים מכחול לשחור.

 

אולי אני נהנה לא למצוא

ורק לחפש...

 

 

 

לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 15:08

עוד כמה ימים

מסתיים החודש הזה.

אוי

כמה 

שאני

רוצה

שיסתיים

ואיזה מתוק זה יהיה 

שהראשון לחודש יש את סדום.

 

עונג

שאין לו מילה מתאימה.