|
|
|
שבת 'ראשונה'
שלא נצא לטייל
שלא אתעורר לידך
שלא אכין תה
שלא נלך לים
או בריכה
שלא אקבל צלחת טעימה עם טוסט משובח
שלא אעבוד בגינה
שלא אתעורר באוהל איתה
שלא אבנה חלומות איתה
להיות רחוק שאתה קרוב
ולצפות בסרט של חייך מתנגש בקיר.
דברים נעצרים ואני מושך בכל הכוח קדימה
נאבק בהרגלים ישנים
כמה חלמתי הלילה עלייך
שכל מה שעשיתי בו , זה לנסות לענות על שאלה אחת.
שנפרדים, תמיד יש צד אחד שכואב יותר על אובדן האהבה
פרדי, מדבר על סיום שונה פה.
אבל פרידה היא סיום של תקופה, טובה או רעה.. רק לזיכרון נשאר לשאוף.
אני בוחר להרגיש בכל העוצמה את האובדן.
כי פחות מזה, לא אלמד דבר.
ויש מעט מאד דברים בעולם שאיכזבתי אותן והייתי מוכן להרגיש ככה.
יש דברים שמבינים בדיעבד
וכמו בכל מלחמה, בעיקר בעצמנו.
לומדים דברים.
לעיתים במחירים מאד כואבים.
שאתה לא ראוי
העולם לוקח ממך
כדי שתלמד מה ראוי
יש שלומדים ויש שלא.
מי אתה?
כל כך כואב היום
אפילו הנסיעה באוטו
מי אני
מה אני
איך אני
הכל נכתב מחדש.
המיקום
הנוף
השיגרה
כל מה שברקע מטושטש
עם הבזקים חזקים של זיכרונות
של תחושות
של פחד
של חשש
של ספקנות
וכל זיכרון שעובר ולא יהיה שוב הוא צביטה חזקה בלב
צביטה חזקה בבטן
למה כל זה קורה לי.
הדלת שלי לימדה אותי לאהוב שוב , עם כל הלב.
הדלת שלך לימדה אותך שיחסים יכולים להיות נעימים.
הרכבת שלנו עזבה את התחנה ועכשיו היא תיצור נתיבים חדשים.
אם אלך לישון,
אתעורר מאושר?
בלי כאב
בלי עצוב
איתך, מחייכת אלי.
אל תתנו לעולם להשכיח את הדברים החשובים באמת!
מה אעשה
אם תלכי לי
אם תברחי לי
מה אעשה
עם כל הכעס הזה אה
שמור לי עליה
אתה שומע
אין לי כלום בלעדיה
שמור לי עליה
ותשמור גם עלי
כדי שלא אשתגע
שמור לי עליה
אתה שומע
אין לי כלום בלעדיה
שמור לי עליה
ותשמור גם עלי
כדי שלא אשתגע
מה אעשה
אם תלכי לי
מה אעשה
עם כל הפחד הזה
שמור לי עליה
אתה שומע
אין לי כלום בלעדיה
שמור לי עליה
ותשמור גם עלי
כדי שלא אשתגע
לפעמים
אהבה זה לא מספיק
