|
|
|
איך מגדירים אהבה?
מישהי אמרה לי לא מזמן שהיא מעולם לא התאהבה או אהבה.
זה העלה לי את השאלה בפעם המי יודע בחיי, מה היא אהבה.
האם אהבה יכולה להתקיים רק בין שני אנשים?
האם ניתן לאהוב יותר מהחיים?
האם קודם הגיעה אהבה ורק אז הכאב?
היה שבוע בהחלט לא קל, גם שבועיים כאלה
והחיבוקים שקיבלתי מאנשים פה, ממש עזרו לי
לעכל
לנשום
לדעת
להסביר עד רמת בלבול מוח :)
ולקבל בנוסף לחיבוקים גם משפטים מנחמים, מחזקים, מופתעים.
תודה לכם חברים וחברות יקרים,
ששייכים במפתיע, לקהילת הבדסמ.
אני רוצה לחייך
אני רוצה לשמוח
אני רוצה שהתחושה הזו תלך ממני
אני רק רוצה שיהיה טוב
לכל מי שאני אוהב.
זה קשה
שאתה מביט באישה שאתה אוהב
וכאב אוחז בך.
זה מבהיל,
שכל הכוח לא בידים שלך.
כי היית טיפש מספיק כדי לאבד אותו.
זה קשה, שלוקחים ממך את כל האוויר והקירות לוחצים אותך חזק
בכל מחשבה אתה מפקפק
בכל צורת פעולה אתה לא בוטח
הפחד הזה, שמטשטש את כל החושים
גורם לך להרוס במקום לבנות
הוא משהו שקיים בך עכשיו
העתיד שהיית כו בטוח בו,
אבד לך.
ואם תצליח להבין שאתה לא צריך לנצח במלחמות או להיות הירואי בקרבות
אלא אולי פשוט לתת לזמן לאחות את שנפרם בפרק זמן בו לא היית קשוב.
ולעשות את זה, לבחון, לראות, להבין את הסימנים הקטנים בדיוק כמו שהם. קטנים
במחוות קטנות.
ברצון, בתשוקה, בלי פחד. יותר.. אומץ חדש.
גלה אותו אורי.
אל תיתן לחששות כל הזמן לאכול אותך
שהייתי מרחק ליטוף גב אחד מתקווה
שהגדר גבוהה ואין דרך לראות דרכה
שאין נחמה בקולות של נחירה
שהמוח באובר דרייב ואתה פוחד מכל מסקנה
שכואב
שאני רותח מפנים
שצד אחד רוצה לטלטל את העולם
לצעוק את הכאב החוצה
להקפיא את הלב שרץ, דופק על כל הנקודות.
להירדם תשוש ולקום כאילו לא ישנתי
רק לילה של שקט שחלף מחיי כאילו לא היה.
לא היית יודעת כמה כוח .. ליטוף של כף יד על הגב.
הדמעות שלך
הצעקות שלך
המילים שיוצאות מגרון יבש
כל מה שרציתי
לשמוע את שעל ליבך
לב כו חשוב,
לב כו חזק
לב שקשור בליבי שלי
חזק
אני רוצה למצוא את הדרך
את התשוקה
להיפטר מכל הבאסה
שמקיפה
מודה,
היו לי הסתייגויות.
חשבתי גם לא ללכת, אחרי המסיבה האחרונה במועדון הזה גגייגר.
מקום גדול, חצר גדולה לעישון.
רחבות פנימיות עם מוזיקה שונה, הרבה מרחב למשחקים. כולל ברחבה המרכזית
המוזיקה הייתה קצבית, בווליום סביר לגמרי, לא כדי לנהל שיח חס ושלום, אבל לא כאבו לי האוזניים לפחות.
את היית יפה לך, בזהב וכחול, עוף מוזר בין כל המלאכיות והשטנים שהסתובבו בשחור.
המוזיקה התחילה לחלחל לתוכי וידעתי שארצה להשתמש עלייך בשוטים המעטים שהבאתי עמי
המבט שלך היה מרוחק, כאילו שכל האנשים הללו לא נמצאים,
כל פעם שהמבטים שלנו נפגשו ראיתי בלבול וכמיהה
כמיהה שכל תשומת הלב תיהיה בך.
שהחלל יטושטש, שהמוזיקה רק תפעול ושאת תרגישי את נחת זרועי.
הגורל בחר ספסל בכניסה
אני בישבנך מפליק ביד פתוחה
בלי יותר מדי חימום
בלי יותר מדי חמאה
מכה בקנבס הבהיר בעוצמה
זיעה מתחילה להצטבר
אנחות כאב חודרות מבעד למילות השיר המתנגן.
לרגע חשבתי שתעמדי בזה.
סימנים קטנים
סימנים של חולשה.
להזכיר לה שאני לא צריך איברים רוטטים
כדי להרעיד לה את הנפש
ולפרק לה את הצורה
לפעמים צריך להכניס אביזרים חדשים..
כואבים שמשאירים נוכחות
וככה אני לא מפתח שרירים מיותרים...
משתעל
חצי מכופף
וחושב מחשבות אבדון
גבר חולה טיפוסי...
