סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר:
מוזמנים להשאיר תגובה או חיבוב .

הכתיבה שלי מבוססת על הרהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי
אני כותב עבורי בלבד. המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה
שייכות לתוך מסלול חיי .

אין פה פוסטים מחוקים.

קריאה נעימה!
לפני 8 שנים. יום חמישי, 17 בינואר 2019 בשעה 9:11

שנת 2019 חובקת לי עתיד חדש

עיר חדשה

עבודה חדשה

סיום של פרק ענק בחיים שלי

 

חשבתי שב2017 הייתה שנת  סיכום

אבל הנה, אני עומד שוב בפני טלטלות גדולות.

 

שכל המוכר , השיגרה, הימים, החגים, הכל עובר למימד אחר.

שחודש יוני יהיה סתם עוד חודש בשנה.

שלחגים אולי תיהיה משמעות חגיגית.

 

הטלטלות הללו. הם לא בשבילי.

אני אוהב דברים פשוטים.

ואולי.. אולי הפסקתי להיות פשוט השנה

והתחלתי לחבב את המורכב

או אולי זה רומן קצר ואחזור אל המוכר

 

אוף..

 

צומת דברים חשוכה

ולי אין מושג, לראשונה בחיי, לאן לפנות.

 

 

 

לפני 8 שנים. יום שבת, 8 בדצמבר 2018 בשעה 18:31

לפעמים נמאס לי לקרוא פה. 

כי אף אחד לא כותב מה הוא חושב. רק מה שאחרים חושבים עבורו.

 

נמאס , שהכל עובר דרך צינור חברתי.

אפילו פה.

בורגנות .איחס .

לפני 8 שנים. יום שישי, 7 בדצמבר 2018 בשעה 10:52

להיות חולה בסופש גשום זה הכי מעצבן.

אין חשק כלום.

ובגלל החום, הראש קודח במחשבות

לפני 8 שנים. יום חמישי, 22 בנובמבר 2018 בשעה 18:51

באז של גוינט

הרבה יותר כיף מאלכוהול

Viva la amsdredam

לפני 8 שנים. יום שלישי, 23 באוקטובר 2018 בשעה 3:20

ההערה הקטנה לפני שנכנסת לחדר

השניה לפני שהפכת מאישה לחור

הבזיקה בי רעיון

ובנוסף לשימוש בחורייך

ריירת גם על הגאג האדום

 

כי שם, במקום הזה, התחברת למהות.

כי שם, בתנוחה הזו

פרסת כנפיים

 

ושנינו, זלגנו אהבה ונוזלים נוספים ...

בעיקר הפסקנו לחשוב לכמה רגעים.

לפני 8 שנים. יום שבת, 20 באוקטובר 2018 בשעה 4:23

מה זה בעצם בלוג. ולמה הכל נהפך פה.

מבחינתי בלוג זה מרשם של חיי

מחשבות, תהיות, חוויות, תחושות, עולמי במלל חסר עכבות.

בלי פוליטקול קורקט. בלי הצגות. בלי תמונות.

חלק ממכם שונה ממני. ההוויה לתעד לא מושרה בכם.

חלק משתמשים בבלוג כדרך ליצור קשר עם העולם ולא שהעולם יראה חלק ממכם. 

חלק הם בדיוק כמוני

אבל אנחנו הולכים ומתמעטים.

כמו שהרומנטיקה מפנה את מקומה להזדמנויות

כמו שכבר לא שוטפים כלים בארוחות גדולות וקונים סטים של חד פעמי שנראה מדהים אבל נזרק אחרי.

 

זנחתי אותך בלוג,

תרבות המיד ועכשיו, החשוף והצל את חייך פגמה גם בי.

 

אני רוצה לחזור ולכתוב את אשר על ליבי.

הלייקים והתגובות שלכם. הם רק דרך הסחה. 

כי ללחוץ על לייק זו בריחה , בריחה ממאבק של מילים לצאת החוצה ולתאר את התחושה שעולה בך. 

לייק זה פשוט בדיחה לא מוצלחת.

לפני 8 שנים. יום רביעי, 3 באוקטובר 2018 בשעה 17:20

אני אוהב מיניות מרומזת

 

או תנוחה פשוטה שמעידה על הכל.

 

אישה בבגדי עבודה על הברכיים, מזיעה מכל החורים שלה.

פה, אף וקווי רוק ארוכים לאורך החולצה.

נאבקת לאוויר מהאיבר או אביזר שנדחף עמוק לתוף פיה.

 

פשוט מקיימת את מהותה.

את המיניות הפורצת שלה.

 

מריירת, נוטפת וצמאה לעוד

 

לפני 8 שנים. יום שלישי, 2 באוקטובר 2018 בשעה 18:24

 

בעקבות פוסט שמישהי העלתה 

נזכרתי בספר הזה.

 

שמי שמבין יודע את התשובה לשאלה הזו.

תשובה שרק מתחלפי/ות יודעים.

לפני 8 שנים. יום ראשון, 30 בספטמבר 2018 בשעה 18:21

איזה כיף להשאיר בך חלל.

לזיין אותך אחרי שנצ

ופשוט להפסיק

בידיעה שאת משתוקקת לעוד

מיחלת שאחלל בך 

אזיין אותך

ואשאיר אותך נוטפת

חסרת נשימה

עם חיוך מטופש שאת בכלל לא מודעת שקיים.

ומחשבות..

אוי המחשבות שלך..

יכולות למלא ספר שלם

 

לפני 8 שנים. יום שישי, 7 בספטמבר 2018 בשעה 12:31

אני אלך לירות ואת תחכי לי רכה, נעימה, חלקה, נקייה עם פלג עמוק בתחת והמון רטיבות בכוס.

 

מסג מפנק שיסתיים בזיון התחת בכוס עם ידיים מלאות שמן ורצון לענג אותך

 

רימינג מטורף וזין ביד. לשון עמוק עמוק.. מסניפה את התוכן שבי לתוכך מתרכזת בלהיות שייכת לאורי שלך.

 

לאונן לתוכך שאת ישנה.

 

מעט בגדים והמון מנוחה. חיבוקים בשינה. 

 

נשיקות, עם הלשון והרבה רוק

 

גאג ואורגזמה אחת לתוכו.

 

קציצות , אורז עם אפונה וסלט גדול.